קֹהֶלֶת 11

1 שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו

Echa tu pan sobre la faz de las aguas, que al cabo de mucho tiempo lo hallarás.

2 תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ

Repártelo a siete y aun a ocho, pues no sabes los males que pueden venir sobre la tierra.

3 אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון--מקום שיפול העץ שם יהוא

Cuando las nubes están cargadas de agua la derraman sobre la tierra, y si un árbol cae hacia el mediodía o hacia el norte, en el lugar donde cayere, allí quedará.

4 שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור

Quien solamente observa los vientos, nunca siembra, y el que mira a las nubes, nunca siega.

5 כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל

Así como no sabes cuál es el camino del viento, ni cómo (se forman) los huesos en el seno de la madre, así tampoco conoces la obra de Dios, quien hace todas las cosas.

6 בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים

Siembra tu semilla muy de mañana, y a la tarde no dejes reposar tu mano, porque ignoras qué es mejor, si esto o aquello, o si ambas acciones surten el mismo efecto.

7 ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש

Dulce cosa es la luz, y ver el sol agrada a los ojos.

8 כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל

Aunque un hombre viva largos años y todos ellos llenos de alegría, piense en los días tenebrosos, pues serán muchos. Todo lo que sucede es vanidad.

9 שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט

Gózate, joven, en tu juventud, y alégrese tu corazón en los días de tu mocedad; sigue los caminos de tu corazón y lo que encanta tus ojos; pero sábete que de todas estas cosas Dios te pedirá cuenta.

10 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל

Destierra de tu corazón las congojas, y aleja de tu carne el dolor. Pues la juventud y los albores de la vida son vanidad.