< קֹהֶלֶת 10 >
זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט | 1 |
Muscae morientes perdunt suavitatem unguenti. Pretiosior est sapientia et gloria, parva et ad tempus stultitia.
לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו | 2 |
Cor sapientis in dextera eius, et cor stulti in sinistra illius.
וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא | 3 |
Sed et in via stultus ambulans, cum ipse insipiens sit, omnes stultos aestimat.
אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים | 4 |
Si spiritus potestatem habentis ascenderit super te, locum tuum ne demiseris: quia curatio faciet cessare peccata maxima.
יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט | 5 |
Est malum quod vidi sub sole, quasi per errorem egrediens a facie principis:
נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו | 6 |
positum stultum in dignitate sublimi, et divites sedere deorsum.
ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ | 7 |
Vidi servos in equis: et principes ambulantes super terram quasi servos.
חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש | 8 |
Qui fodit foveam, incidet in eam: et qui dissipat sepem, mordebit eum coluber.
מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם | 9 |
Qui transfert lapides, affligetur in eis: et qui scindit ligna, vulnerabitur ab eis.
אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה | 10 |
Si retusum fuerit ferrum, et hoc non ut prius, sed hebetatum fuerit, multo labore exacuetur, et post industriam sequetur sapientia.
אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון | 11 |
Si mordeat serpens in silentio, nihil eo minus habet qui occulte detrahit.
דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו | 12 |
Verba oris sapientis gratia: et labia insipientis praecipitabunt eum:
תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה | 13 |
Initium verborum eius stultitia, et novissimum oris illius error pessimus.
והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו | 14 |
Stultus verba multiplicat. Ignorat homo quid ante se fuerit: et quid post se futurum sit, quis ei poterit indicare?
עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר | 15 |
Labor stultorum affliget eos, qui nesciunt in urbem pergere.
אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו | 16 |
Vae tibi terra, cuius rex puer est, et cuius principes mane comedunt.
אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי | 17 |
Beata terra, cuius rex nobilis est, et cuius principes vescuntur in tempore suo ad reficiendum, et non ad luxuriam.
בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית | 18 |
In pigritiis humiliabitur contignatio, et in infirmitate manuum perstillabit domus.
לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל | 19 |
In risum faciunt panem, et vinum ut epulentur viventes: et pecuniae obediunt omnia.
גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר | 20 |
In cogitatione tua regi ne detrahas, et in secreto cubiculi tui ne maledixeris diviti: quia et aves caeli portabunt vocem tuam, et qui habet pennas annunciabit sententiam.