קֹהֶלֶת 10

1 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט

죽은 파리가 향기름으로 악취가 나게 하는 것 같이 적은 우매가 지혜와 존귀로 패하게 하느니라

2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו

지혜자의 마음은 오른편에 있고 우매자의 마음은 왼편에 있느니라

3 וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא

우매자는 길에 행할 때에도 지혜가 결핍하여 각 사람에게 자기의 우매한 것을 말하느니라

4 אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים

주권자가 네게 분을 일으키거든 너는 네 자리를 떠나지 말라 공순이 큰 허물을 경하게 하느니라

5 יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט

내가 해 아래서 한 가지 폐단 곧 주권자에게서 나는 허물인 듯한것을 보았노니

6 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו

우매자가 크게 높은 지위를 얻고 부자가 낮은 지위에 앉는도다

7 ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ

또 보았노니 종들은 말을 타고 방백들은 종처럼 땅에 걸어 다니는도다

8 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש

함정을 파는 자는 거기 빠질 것이요 담을 허는 자는 뱀에게 물리리라

9 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם

돌을 떠내는 자는 그로 인하여 상할 것이요 나무를 쪼개는 자는 그로 인하여 위험을 당하리라

10 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה

무딘 철 연장 날을 갈지 아니하면 힘이 더 드느니라 오직 지혜는 성공하기에 유익하니라

11 אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון

방술을 베풀기 전에 뱀에게 물렸으면 술객은 무용하니라

12 דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו

지혜자의 입의 말은 은혜로우나 우매자의 입술은 자기를 삼키나니

13 תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה

그 입의 말의 시작은 우매요 끝은 광패니라

14 והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו

우매자는 말을 많이 하거니와 사람이 장래 일을 알지 못하나니 신후사를 알게 할 자가 누구이냐

15 עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר

우매자들의 수고는 제각기 곤하게 할 뿐이라 저희는 성읍에 들어갈 줄도 알지 못함이니라

16 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו

왕은 어리고 대신들은 아침에 연락하는 이 나라여 화가 있도다

17 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי

왕은 귀족의 아들이요 대신들은 취하려 함이 아니라 기력을 보하려고 마땅한 때에 먹는 이 나라여 복이 있도다

18 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית

게으른즉 석가래가 퇴락하고 손이 풀어진즉 집이 새느니라

19 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל

잔치는 희락을 위하여 베푸는 것이요 포도주는 생명을 기쁘게 하는 것이나 돈은 범사에 응용되느니라

20 גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר

심중에라도 왕을 저주하지 말며 침방에서라도 부자를 저주하지 말라 공중의 새가 그 소리를 전하고 날짐승이 그 일을 전파할 것임이니라