קֹהֶלֶת 10
| זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט | 1 |
Le mosche morte fanno puzzare e imputridire l’olio del profumiere; un po’ di follia guasta il pregio della sapienza e della gloria.
| לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו | 2 |
Il savio ha il cuore alla sua destra, ma lo stolto l’ha alla sua sinistra.
| וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא | 3 |
Anche quando lo stolto va per la via, il senno gli manca e mostra a tutti ch’è uno stolto.
| אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים | 4 |
Se il sovrano sale in ira contro di te, non lasciare il tuo posto; perché la dolcezza previene grandi peccati.
| יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט | 5 |
C’è un male che ho veduto sotto il sole, un errore che procede da chi governa:
| נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו | 6 |
che, cioè la stoltezza occupa posti altissimi, e i ricchi seggono in luoghi bassi.
| ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ | 7 |
Ho veduto degli schiavi a cavallo, e de’ principi camminare a piedi come degli schiavi.
| חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש | 8 |
Chi scava una fossa vi cadrà dentro, e chi demolisce un muro sarà morso dalla serpe.
| מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם | 9 |
Chi smuove le pietre ne rimarrà contuso, e chi spacca le legna corre un pericolo.
| אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה | 10 |
Se il ferro perde il taglio e uno non l’arrota, bisogna che raddoppi la forza; ma la sapienza ha il vantaggio di sempre riuscire.
| אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון | 11 |
Se il serpente morde prima d’essere incantato, l’incantatore diventa inutile.
| דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו | 12 |
Le parole della bocca del savio son piene di grazia; ma le labbra dello stolto son causa della sua rovina.
| תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה | 13 |
Il principio delle parole della sua bocca è stoltezza, e la fine del suo dire è malvagia pazzia.
| והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו | 14 |
Lo stolto moltiplica le parole; eppure l’uomo non sa quel che gli avverrà; e chi gli dirà quel che succederà dopo di lui?
| עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר | 15 |
La fatica dello stolto lo stanca, perch’egli non sa neppur la via della città.
| אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו | 16 |
Guai a te, o paese, il cui re è un fanciullo, e i cui principi mangiano fin dal mattino!
| אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי | 17 |
Beato te, o paese, il cui re è di nobile lignaggio, ed i cui principi si mettono a tavola al tempo convenevole, per ristorare le forze e non per ubriacarsi!
| בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית | 18 |
Per la pigrizia sprofonda il soffitto; per la rilassatezza delle mani piove in casa.
| לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל | 19 |
Il convito è fatto per gioire, il vino rende gaia la vita, e il danaro risponde a tutto.
| גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר | 20 |
Non maledire il re, neppur col pensiero; e non maledire il ricco nella camera ove tu dormi; poiché un uccello del cielo potrebbe spargerne la voce, e un messaggero alato pubblicare la cosa.
