קֹהֶלֶת 10

1 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט

Dead flies cause a perfumer's perfume To send forth a stink; The precious by reason of wisdom — By reason of honour — a little folly!

2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו

The heart of the wise [is] at his right hand, And the heart of a fool at his left.

3 וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא

And also, when he that is a fool Is walking in the way, his heart is lacking, And he hath said to every one, 'He [is] a fool.'

4 אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים

If the spirit of the ruler go up against thee, Thy place leave not, For yielding quieteth great sinners.

5 יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט

There is an evil I have seen under the sun, As an error that goeth out from the ruler,

6 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו

He hath set the fool in many high places, And the rich in a low place do sit.

7 ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ

I have seen servants on horses, And princes walking as servants on the earth.

8 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש

Whoso is digging a pit falleth into it, And whoso is breaking a hedge, a serpent biteth him.

9 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם

Whoso is removing stones is grieved by them, Whoso is cleaving trees endangered by them.

10 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה

If the iron hath been blunt, And he the face hath not sharpened, Then doth he increase strength, And wisdom [is] advantageous to make right.

11 אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון

If the serpent biteth without enchantment, Then there is no advantage to a master of the tongue.

12 דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו

Words of the mouth of the wise [are] gracious, And the lips of a fool swallow him up.

13 תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה

The beginning of the words of his mouth [is] folly, And the latter end of his mouth [Is] mischievous madness.

14 והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו

And the fool multiplieth words: 'Man knoweth not that which is, And that which is after him, who doth declare to him?'

15 עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר

The labour of the foolish wearieth him, In that he hath not known to go unto the city.

16 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו

Woe to thee, O land, when thy king [is] a youth, And thy princes do eat in the morning.

17 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי

Happy art thou, O land, When thy king [is] a son of freemen, And thy princes do eat in due season, For might, and not for drunkenness.

18 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית

By slothfulness is the wall brought low, And by idleness of the hands doth the house drop.

19 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל

For mirth they are making a feast, And wine maketh life joyful, And the silver answereth with all.

20 גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר

Even in thy mind a king revile not, And in the inner parts of thy bed-chamber Revile not the rich: For a fowl of the heavens causeth the voice to go, And a possessor of wings declareth the word.