קֹהֶלֶת 10

1 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט

Flies `that dien, leesen the swetnesse of oynement. Litil foli at a tyme is preciousere than wisdom and glorie.

2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו

The herte of a wijs man is in his riyt side; and the herte of a fool is in his left side.

3 וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא

But also a fool goynge in the weie, whanne he is vnwijs, gessith alle men foolis.

4 אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים

If the spirit of hym, that hath power, stieth on thee, forsake thou not thi place; for heeling schal make gretteste synnes to ceesse.

5 יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט

An yuel is, which Y siy vndur the sunne, and goith out as bi errour fro the face of the prince; a fool set in hiy dignyte,

6 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו

and riche men sitte bynethe.

7 ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ

I siy seruauntis on horsis, and princes as seruauntis goynge on the erthe.

8 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש

He that diggith a diche, schal falle in to it; and an eddre schal bite hym, that distrieth an hegge.

9 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם

He that berith ouer stoonys, schal be turmentid in tho; and he that kittith trees, schal be woundid of tho.

10 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה

If yrun is foldid ayen, and this is not as bifore, but is maad blunt, it schal be maad scharp with myche trauel; and wisdom schal sue aftir bisynesse.

11 אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון

If a serpent bitith, it bitith in silence; he that bacbitith priueli, hath no thing lesse than it.

12 דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו

The wordis of the mouth of a wijs man is grace; and the lippis of an vnwijs man schulen caste hym doun.

13 תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה

The bigynnyng of hise wordis is foli; and the laste thing of his mouth is the worste errour.

14 והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו

A fool multiplieth wordis; a man noot, what was bifore hym, and who mai schewe to hym that, that schal come aftir hym?

15 עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר

The trauel of foolis shal turment hem, that kunnen not go in to the citee.

16 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו

Lond, wo to thee, whos kyng is a child, and whose princes eten eerli.

17 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי

Blessid is the lond, whos kyng is noble; and whose princis eten in her tyme, to susteyne the kynde, and not to waste.

18 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית

The hiynesse of housis schal be maad low in slouthis; and the hous schal droppe in the feblenesse of hondis.

19 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל

In leiyyng thei disposen breed and wyn, that thei drynkynge ete largeli; and alle thingis obeien to monei.

20 גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר

In thi thouyt bacbite thou not the kyng, and in the priuete of thi bed, curse thou not a riche man; for the briddis of heuene schulen bere thi vois, and he that hath pennys, schal telle the sentence.