< קֹהֶלֶת 10 >
זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט | 1 |
死蒼蠅使做香的膏油發出臭氣; 這樣,一點愚昧也能敗壞智慧和尊榮。
לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו | 2 |
智慧人的心居右; 愚昧人的心居左。
וגם בדרך כשהסכל (כשסכל) הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא | 3 |
並且愚昧人行路顯出無知, 對眾人說,他是愚昧人。
אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים | 4 |
掌權者的心若向你發怒, 不要離開你的本位, 因為柔和能免大過。
יש רעה ראיתי תחת השמש--כשגגה שיצא מלפני השליט | 5 |
我見日光之下有一件禍患, 似乎出於掌權的錯誤,
נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו | 6 |
就是愚昧人立在高位; 富足人坐在低位。
ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ | 7 |
我見過僕人騎馬, 王子像僕人在地上步行。
חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש | 8 |
挖陷坑的,自己必掉在其中; 拆牆垣的,必為蛇所咬。
מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם | 9 |
鑿開石頭的,必受損傷; 劈開木頭的,必遭危險。
אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה | 10 |
鐵器鈍了,若不將刃磨快,就必多費氣力; 但得智慧指教,便有益處。
אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון | 11 |
未行法術以先,蛇若咬人, 後行法術也是無益。
דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו | 12 |
智慧人的口說出恩言; 愚昧人的嘴吞滅自己。
תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה | 13 |
他口中的言語起頭是愚昧; 他話的末尾是奸惡的狂妄。
והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו | 14 |
愚昧人多有言語, 人卻不知將來有甚麼事; 他身後的事誰能告訴他呢?
עמל הכסילים תיגענו--אשר לא ידע ללכת אל עיר | 15 |
凡愚昧人,他的勞碌使自己困乏, 因為連進城的路,他也不知道。
אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו | 16 |
邦國啊,你的王若是孩童, 你的群臣早晨宴樂, 你就有禍了!
אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי | 17 |
邦國啊,你的王若是貴冑之子, 你的群臣按時吃喝, 為要補力,不為酒醉, 你就有福了!
בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית | 18 |
因人懶惰,房頂塌下; 因人手懶,房屋滴漏。
לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל | 19 |
設擺筵席是為喜笑。 酒能使人快活; 錢能叫萬事應心。
גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים (כנפים) יגיד דבר | 20 |
你不可咒詛君王, 也不可心懷此念; 在你臥房也不可咒詛富戶。 因為空中的鳥必傳揚這聲音, 有翅膀的也必述說這事。