< קֹהֶלֶת 1 >
דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם | 1 |
The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.
הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל | 2 |
Vanity of vanities, saith the Preacher, vanity of vanities! all is vanity.
מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש | 3 |
What profit hath man of all his labour wherewith he laboureth under the sun?
דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת | 4 |
[One] generation passeth away, and [another] generation cometh, but the earth standeth for ever.
וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם | 5 |
The sun also riseth, and the sun goeth down, and hasteth to its place where it ariseth.
הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח | 6 |
The wind goeth towards the south, and turneth about towards the north: it turneth about continually, and the wind returneth again to its circuits.
כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת | 7 |
All the rivers run into the sea, yet the sea is not full: unto the place whither the rivers go, thither they go again.
כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע | 8 |
All things are full of toil; none can express it. The eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש | 9 |
That which hath been is that which shall be; and that which hath been done is that which will be done: and there is nothing new under the sun.
יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו | 10 |
Is there a thing whereof it may be said, See, this is new? It hath been already in the ages which were before us.
אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה | 11 |
There is no remembrance of former things; neither shall there be remembrance of things that are to come with those who shall live afterwards.
אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם | 12 |
I, the Preacher, was king over Israel in Jerusalem.
ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו | 13 |
And I applied my heart to seek and search out by wisdom concerning all that is done under the heavens: this grievous occupation hath God given to the children of men to weary themselves therewith.
ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח | 14 |
I have seen all the works that are done under the sun, and behold, all is vanity and pursuit of the wind.
מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות | 15 |
That which is crooked cannot be made straight; and that which is wanting cannot be numbered.
דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת | 16 |
I communed with mine own heart, saying, Lo, I have become great and have acquired wisdom more than all they that have been before me over Jerusalem; and my heart hath seen much of wisdom and knowledge.
ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח | 17 |
And I applied my heart to the knowledge of wisdom, and to the knowledge of madness and folly: I perceived that this also is a striving after the wind.
כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב | 18 |
For in much wisdom is much vexation, and he that increaseth knowledge increaseth sorrow.