דברים 7

1 כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי--שבעה גוים רבים ועצומים ממך

When the LORD thy God shall bring thee into the land whither thou goest to possess it, and shall cast out many nations before thee, the Hittite, and the Girgashite, and the Amorite, and the Canaanite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite, seven nations greater and mightier than thou;

2 ונתנם יהוה אלהיך לפניך--והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם

and when the LORD thy God shall deliver them up before thee, and thou shalt smite them; then thou shalt utterly destroy them; thou shalt make no covenant with them, nor shew mercy unto them:

3 ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך

neither shalt thou make marriages with them; thy daughter thou shalt not give unto his son, nor his daughter shalt thou take unto thy son.

4 כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר

For he will turn away thy son from following me, that they may serve other gods: so will the anger of the LORD be kindled against you, and he will destroy thee quickly.

5 כי אם כה תעשו להם--מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש

But thus shall ye deal with them; ye shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and hew down their Asherim, and burn their graven images with fire.

6 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה

For thou art an holy people unto the LORD thy God: the LORD thy God hath chosen thee to be a peculiar people unto himself, above all peoples that are upon the face of the earth.

7 לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם--ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים

The LORD did not set his love upon you, nor choose you, because ye were more in number than any people; for ye were the fewest of all peoples:

8 כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים

but because the LORD loveth you, and because he would keep the oath which he sware unto your fathers, hath the LORD brought you out with a mighty hand, and redeemed you out of the house of bondage, from the hand of Pharaoh king of Egypt.

9 וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן--שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור

Know therefore that the LORD thy God, he is God; the faithful God, which keepeth covenant and mercy with them that love him and keep his commandments to a thousand generations;

10 ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו

and repayeth them that hate him to their face, to destroy them: he will not be slack to him that hateth him, he will repay him to his face.

11 ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום--לעשותם

Thou shalt therefore keep the commandment, and the statutes, and the judgments, which I command thee this day, to do them.

12 והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם--ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך

And it shall come to pass, because ye hearken to these judgments, and keep, and do them, that the LORD thy God shall keep with thee the covenant and the mercy which he sware unto thy fathers:

13 ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך

and he will love thee, and bless thee, and multiply thee: he will also bless the fruit of thy body and the fruit of thy ground, thy corn and thy wine and thine oil, the increase of thy kine and the young of thy flock, in the land which he sware unto thy fathers to give thee.

14 ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך

Thou shalt be blessed above all peoples: there shall not be male or female barren among you, or among your cattle.

15 והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך

And the LORD will take away from thee all sickness; and he will put none of the evil diseases of Egypt, which thou knowest, upon thee, but will lay them upon all them that hate thee.

16 ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך--לא תחוס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך

And thou shalt consume all the peoples which the LORD thy God shall deliver unto thee; thine eye shall not pity them: neither shalt thou serve their gods; for that will be a snare unto thee.

17 כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם

If thou shalt say in thine heart, These nations are more than I; how can I dispossess them?

18 לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים

thou shalt not be afraid of them: thou shalt well remember what the LORD thy God did unto Pharaoh, and unto all Egypt;

19 המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם

the great temptations which thine eyes saw, and the signs, and the wonders, and the mighty hand, and the stretched out arm, whereby the LORD thy God brought thee out: so shall the LORD thy God do unto all the peoples of whom thou art afraid.

20 וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים--מפניך

Moreover the LORD thy God will send the hornet among them, until they that are left, and hide themselves, perish from before thee.

21 לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא

Thou shalt not be affrighted at them: for the LORD thy God is in the midst of thee, a great God and a terrible.

22 ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך--מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה

And the LORD thy God will cast out those nations before thee by little and little: thou mayest not consume them at once, lest the beasts of the field increase upon thee.

23 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם

But the LORD thy God shall deliver them up before thee, and shall discomfit them with a great discomfiture, until they be destroyed.

24 ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם

And he shall deliver their kings into thine hand, and thou shalt make their name to perish from under heaven: there shall no man be able to stand before thee, until thou have destroyed them.

25 פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך--פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא

The graven images of their gods shall ye burn with fire: thou shalt not covet the silver or the gold that is on them, nor take it unto thee, lest thou be snared therein: for it is an abomination to the LORD thy God:

26 ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא

and thou shalt not bring an abomination into thine house, and become a devoted thing like unto it: thou shalt utterly detest it, and thou shalt utterly abhor it; for it is a devoted thing.