דברים 33
| וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים--את בני ישראל לפני מותו | 1 |
And this [is] the blessing [with] which Moses the man of God blessed the sons of Israel before his death,
| ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו | 2 |
and he saith: — 'Jehovah from Sinai hath come, And hath risen from Seir for them; He hath shone from mount Paran, And hath come [with] myriads of holy ones; At His right hand [are] springs for them.
| אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך | 3 |
Also He [is] loving the peoples; All His holy ones [are] in thy hand, And they — they sat down at thy foot, [Each] He lifteth up at thy words.
| תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב | 4 |
A law hath Moses commanded us, A possession of the assembly of Jacob.
| ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל | 5 |
And he is in Jeshurun king, In the heads of the people gathering together, The tribes of Israel!
| יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר | 6 |
Let Reuben live, and not die, And let his men be a number.
| וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה | 7 |
And this [is] for Judah; and he saith: — Hear, O Jehovah, the voice of Judah, And unto his people do Thou bring him in; His hand hath striven for him, And an help from his adversaries art Thou.
| וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה | 8 |
And of Levi he said: — Thy Thummim and thy Urim [are] for thy pious one, Whom Thou hast tried in Massah, Thou dost strive with Him at the waters of Meribah;
| האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו | 9 |
Who is saying of his father and his mother, I have not seen him; And his brethren he hath not discerned, And his sons he hath not known; For they have observed Thy saying, And Thy covenant they keep.
| יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך | 10 |
They teach Thy judgments to Jacob, And Thy law to Israel; They put perfume in Thy nose, And whole burnt-offering on Thine altar.
| ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון | 11 |
Bless, O Jehovah, his strength, And the work of his hands Thou acceptest, Smite the loins of his withstanders, And of those hating him — that they rise not!
| לבנימן אמר--ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן | 12 |
Of Benjamin he said: — The beloved of Jehovah doth tabernacle confidently by him, Covering him over all the day; Yea, between his shoulders He doth tabernacle.
| וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת | 13 |
And of Joseph he said: — Blessed of Jehovah [is] his land, By precious things of the heavens, By dew, and by the deep crouching beneath,
| וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים | 14 |
And by precious things — fruits of the sun, And by precious things — cast forth by the moons,
| ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם | 15 |
And by chief things — of the ancient mountains, And by precious things — of the age-during heights,
| וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו | 16 |
And by precious things — of earth and its fulness, And the good pleasure Of Him who is dwelling in the bush, — Let it come for the head of Joseph, And for the crown of him Who is separate from his brethren.
| בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה | 17 |
His honour [is] a firstling of his ox, And his horns [are] horns of a reem; By them peoples he doth push together To the ends of earth; And they [are] the myriads of Ephraim, And they [are] the thousands of Manasseh.
| ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך | 18 |
And of Zebulun he said: — Rejoice, O Zebulun, in thy going out, And, O Issachar, in thy tents;
| עמים הר יקראו--שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול | 19 |
Peoples [to] the mountain they call, There they sacrifice righteous sacrifices; For the abundance of the seas they suck, And hidden things hidden in the sand.
| ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד | 20 |
And of Gad he said: — Blessed of the Enlarger [is] Gad, As a lioness he doth tabernacle, And hath torn the arm — also the crown!
| וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם--צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל | 21 |
And he provideth the first part for himself, For there the portion of the lawgiver is covered, And he cometh [with] the heads of the people; The righteousness of Jehovah he hath done, And His judgments with Israel.
| ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן | 22 |
And of Dan he said: — Dan [is] a lion's whelp; he doth leap from Bashan.
| ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה | 23 |
And of Naphtali he said: — O Naphtali, satisfied with pleasure, And full of the blessing of Jehovah, West and south possess thou.
| ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו | 24 |
And of Asher he said: — Blessed with sons [is] Asher, Let him be accepted by his brethren, And dipping in oil his foot.
| ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך | 25 |
Iron and brass [are] thy shoes, And as thy days — thy strength.
| אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים | 26 |
There is none like the God of Jeshurun, Riding the heavens in thy help, And in His excellency the skies.
| מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד | 27 |
A habitation [is] the eternal God, And beneath [are] arms age-during. And He casteth out from thy presence the enemy, and saith, 'Destroy!'
| וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל | 28 |
And Israel doth tabernacle [in] confidence alone; The eye of Jacob [is] unto a land of corn and wine; Also His heavens drop down dew.
| אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך | 29 |
O thy happiness, O Israel! who is like thee? A people saved by Jehovah, The shield of thy help, And He who [is] the sword of thine excellency: And thine enemies are subdued for thee, And thou on their high places dost tread.'
