דברים 33
| וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים--את בני ישראל לפני מותו | 1 |
And this is the blessing, wherewith Moses the man of God blessed the children of Israel before his death.
| ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו--הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת (אש דת) למו | 2 |
And he said, The LORD came from Sinai, And rose from Seir unto them; He shined forth from mount Paran, And he came from the ten thousands of holy ones: At his right hand was a fiery law unto them.
| אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך | 3 |
Yea, he loveth the peoples; All his saints are in thy hand: And they sat down at thy feet; [Every one] shall receive of thy words.
| תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב | 4 |
Moses commanded us a law, An inheritance for the assembly of Jacob.
| ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל | 5 |
And he was king in Jeshurun, When the heads of the people were gathered, All the tribes of Israel together.
| יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר | 6 |
Let Reuben live, and not die; Yet let his men be few.
| וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה | 7 |
And this is [the blessing] of Judah: and he said, Hear, LORD, the voice of Judah, And bring him in unto his people: With his hands he contended for himself; And thou shalt be an help against his adversaries.
| וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה | 8 |
And of Levi he said, Thy Thummim and thy Urim are with thy godly one, Whom thou didst prove at Massah, With whom thou didst strive at the waters of Meribah;
| האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו | 9 |
Who said of his father, and of his mother, I have not seen him; Neither did he acknowledge his brethren, Nor knew he his own children: For they have observed thy word, And keep thy covenant.
| יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך | 10 |
They shall teach Jacob thy judgments, And Israel thy law: They shall put incense before thee, And whole burnt offering upon thine altar.
| ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון | 11 |
Bless, LORD, his substance, And accept the work of his hands: Smite through the loins of them that rise up against him, And of them that hate him, that they rise not again.
| לבנימן אמר--ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתפיו שכן | 12 |
Of Benjamin he said, The beloved of the LORD shall dwell in safety by him; He covereth him all the day long, And he dwelleth between his shoulders.
| וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת | 13 |
And of Joseph he said, Blessed of the LORD be his land; For the precious things of heaven, for the dew, And for the deep that coucheth beneath,
| וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים | 14 |
And for the precious things of the fruits of the sun, And for the precious things of the growth of the moons,
| ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם | 15 |
And for the chief things of the ancient mountains, And for the precious things of the everlasting hills,
| וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו | 16 |
And for the precious things of the earth and the fulness thereof, And the good will of him that dwelt in the bush: Let [the blessing] come upon the head of Joseph, And upon the crown of the head of him that was separate from his brethren.
| בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו--בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה | 17 |
The firstling of his bullock, majesty is his; And his horns are the horns of the wild-ox: With them he shall push the peoples all of them, [even] the ends of the earth: And they are the ten thousands of Ephraim, And they are the thousands of Manasseh.
| ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך | 18 |
And of Zebulun he said, Rejoice, Zebulun, in thy going out; And, Issachar, in thy tents.
| עמים הר יקראו--שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול | 19 |
They shall call the peoples unto the mountain; There shall they offer sacrifices of righteousness: For they shall suck the abundance of the seas, And the hidden treasures of the sand.
| ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד | 20 |
And of Gad he said, Blessed be he that enlargeth Gad: He dwelleth as a lioness, And teareth the arm, yea, the crown of the head.
| וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם--צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל | 21 |
And he provided the first part for himself, For there was the lawgiver’s portion reserved; And he came [with] the heads of the people, He executed the justice of the LORD, And his judgments with Israel.
| ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן | 22 |
And of Dan he said, Dan is a lion’s whelp, That leapeth forth from Bashan.
| ולנפתלי אמר--נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה | 23 |
And of Naphtali he said, O Naphtali, satisfied with favour, And full with the blessing of the LORD: Possess thou the west and the south.
| ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו | 24 |
And of Asher he said, Blessed be Asher with children; Let him be acceptable unto his brethren, And let him dip his foot in oil.
| ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך | 25 |
Thy bars shall be iron and brass; And as thy days, so shall thy strength be.
| אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים | 26 |
There is none like unto God, O Jeshurun, Who rideth upon the heaven for thy help, And in his excellency on the skies.
| מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד | 27 |
The eternal God is [thy] dwelling place, And underneath are the everlasting arms: And he thrust out the enemy from before thee, And said, Destroy.
| וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל | 28 |
And Israel dwelleth in safety, The fountain of Jacob alone, In a land of corn and wine; Yea, his heavens drop down dew.
| אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך | 29 |
Happy art thou, O Israel: Who is like unto thee, a people saved by the LORD, The shield of thy help, And that is the sword of thy excellency! And thine enemies shall submit themselves unto thee; And thou shalt tread upon their high places.
