דברים 32

1 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי

Give ear, ye heavens, and I will speak; And hear, O earth, the words of my mouth!

2 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב

My doctrine shall drop as rain, My speech flow down as dew, As small rain upon the tender herb, And as showers on the grass.

3 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו

For the name of Jehovah will I proclaim: Ascribe greatness unto our God!

4 הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא

[He is] the Rock, his work is perfect, For all his ways are righteousness; A God of faithfulness without deceit, Just and right is he.

5 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל

They have dealt corruptly with him; Not his children's is their spot: — A crooked and perverted generation!

6 ה ליהוה תגמלו זאת-- עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך

Do ye thus requite Jehovah, Foolish and unwise people? Is not he thy father that hath bought thee? Hath he not made thee and established thee?

7 זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

Remember the days of old, Consider the years of generation to generation; Ask thy father, and he will shew thee; Thine elders, and they will tell thee.

8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

When the Most High assigned to the nations their inheritance, When he separated the sons of Adam, He set the bounds of the peoples According to the number of the children of Israel.

9 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו

For Jehovah's portion is his people; Jacob the lot of his inheritance.

10 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו-- יצרנהו כאישון עינו

He found him in a desert land, And in the waste, howling wilderness; He compassed him about, he watched over him, He preserved him as the apple of his eye.

11 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו

As the eagle stirreth up its nest, Hovereth over its young, Spreadeth out its wings, Taketh them, beareth them on its feathers,

12 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר

So Jehovah alone did lead him, And no strange god [was] with him.

13 ירכבהו על במותי (במתי) ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור

He made him ride on the high places of the earth, And he ate the produce of the field; And he made him suck honey out of the crag, And oil out of the flinty rock;

14 חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר

Cream of kine, and milk of sheep, With the fat of lambs, And rams of the breed of Bashan, and he-goats, With the fat of kidneys of wheat; And thou didst drink pure wine, the blood of the grape.

15 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו

Then Jeshurun grew fat, and kicked — Thou art waxen fat, Thou art grown thick, And thou art covered with fatness; — He gave up God who made him, And lightly esteemed the Rock of his salvation.

16 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו

They moved him to jealousy with strange gods, With abominations did they provoke him to anger.

17 יזבחו לשדים לא אלה-- אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם

They sacrificed unto demons who are not God; To gods whom they knew not, To new ones, who came newly up, Whom your fathers revered not.

18 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך

Of the Rock that begot thee wast thou unmindful, And thou hast forgotten God who brought thee forth.

19 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו

And Jehovah saw it, and despised them, Because of the provoking of his sons and of his daughters.

20 ויאמר אסתירה פני מהם-- אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם

And he said, I will hide my face from them, I will see what their end shall be; For they are a perverse generation, Children in whom is no faithfulness.

21 הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם

They have moved me to jealousy with that which is no God; They have exasperated me with their vanities; And I will move them to jealousy with that which is not a people; With a foolish nation will I provoke them to anger.

22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים (Sheol h7585)

For a fire is kindled in mine anger, And it shall burn into the lowest Sheol, And shall consume the earth and its produce, And set fire to the foundations of the mountains. (Sheol h7585)

23 אספה עלימו רעות חצי אכלה בם

I will heap mischiefs upon them; Mine arrows will I spend against them.

24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר

They shall be consumed with hunger, and devoured with burning heat, And with poisonous pestilence; And the teeth of beasts will I send against them, With the poison of what crawleth in the dust.

25 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה--יונק עם איש שיבה

From without shall the sword bereave them, and in the chambers, terror — Both the young man and the virgin, The suckling with the man of gray hairs.

26 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם

I would say, I will scatter, I will make the remembrance of them to cease from among men,

27 לולי כעס אויב אגור-- פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת

If I did not fear provocation from the enemy, Lest their adversaries should misunderstand it, Lest they should say, Our hand is high, and Jehovah has not done all this.

28 כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה

For they are a nation void of counsel, And understanding is not in them.

29 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם

Oh that they had been wise! they would have understood this, They would have considered their latter end!

30 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם

How could one chase a thousand, And two put ten thousand to flight, Were it not that their Rock had sold them, And Jehovah had delivered them up?

31 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים

For their rock is not as our Rock: Let our enemies themselves be judges.

32 כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש-- אשכלת מררת למו

For their vine is of the vine of Sodom, And of the fields of Gomorrah: Their grapes are grapes of poison, Bitter are their clusters;

33 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר

Their wine is the poison of dragons, And the cruel venom of vipers.

34 הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי

Is not this hidden with me, Sealed up among my treasures?

35 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו

Vengeance is mine, and recompense, For the time when their foot shall slip. For the day of their calamity is at hand, And the things that shall come upon them make haste.

36 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב

For Jehovah will judge his people, And shall repent in favour of his servants; When he seeth that power is gone, And there is none shut up or left.

37 ואמר אי אלהימו-- צור חסיו בו

And he shall say, Where are their gods, Their rock in whom they trusted,

38 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם-- יהי עליכם סתרה

Who ate the fat of their sacrifices, [And] drank the wine of their drink-offering? Let them rise up and help you, That there may be a protection over you.

39 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל

See now that I, I am HE, And there is no god with me; I kill, and I make alive; I wound, and I heal, And there is none that delivereth out of my hand,

40 כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם

For I lift up my hand to the heavens, and say, I live for ever!

41 אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם

If I have sharpened my gleaming sword, And my hand take hold of judgment, I will render vengeance to mine adversaries, And will recompense them that hate me.

42 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב

Mine arrows will I make drunk with blood, And my sword shall devour flesh; [I will make them drunk] with the blood of the slain and of the captives, With the head of the princes of the enemy.

43 הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו

Shout for joy, ye nations, with his people, For he avengeth the blood of his servants, And rendereth vengeance to his enemies, And maketh atonement for his land, for his people.

44 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת--באזני העם הוא והושע בן נון

And Moses came and spoke all the words of this song in the ears of the people, he and Hoshea the son of Nun.

45 ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה--אל כל ישראל

And when Moses had ended speaking all these words to all Israel,

46 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת

he said unto them, Set your hearts unto all the words that I testify among you this day, which ye shall command your children to take heed to do, all the words of this law.

47 כי לא דבר רק הוא מכם--כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה

For it is no vain word for you, but it is your life, and through this word ye shall prolong your days on the land whereunto ye pass over the Jordan to possess it.

48 וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר

And Jehovah spoke to Moses that same day, saying,

49 עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה

Go up into this mountain Abarim, mount Nebo, which is in the land of Moab, which is opposite Jericho; and behold the land of Canaan, which I give unto the children of Israel for a possession,

50 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו

and die on the mountain whither thou goest up, and be gathered unto thy peoples, as Aaron thy brother died on mount Hor, and was gathered unto his peoples;

51 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן--על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל

because ye trespassed against me among the children of Israel at the waters of Meribah-Kadesh, in the wilderness of Zin; because ye hallowed me not in the midst of the children of Israel.

52 כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא--אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל

For thou shalt see the land before [thee]; but thou shalt not go thither unto the land which I give the children of Israel.