< דברים 29 >

אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל--בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב 1
These are the words of the covenant ·binding contract between two or more parties· which Adonai enjoined Moses [Drawn out] to make with the children of Israel [God prevails] in the land of Moab [From father], in addition to the covenant which he made with them in Horeb [Desert].
ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו 2
Moses [Drawn out] called to all Israel [God prevails], and said to them: Your eyes have seen all that Adonai did in the land of Egypt [Abode of slavery] to Pharaoh, and to all his servants, and to all his land;
המסות הגדלת אשר ראו עיניך--האתת והמפתים הגדלים ההם 3
the great trials which your eyes saw, the signs, and those great wonders.
ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה 4
But Adonai has not given you a heart to know, eyes to see, and ears to sh'ma ·hear obey·, to this day.
ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך 5
I have led you forty years in the wilderness. Your clothes have not grown old on you, and your shoes have not grown old on your feet.
לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם--למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם 6
You have not eaten bread, neither have you drunk wine or strong drink; that you may know that I am Adonai your God.
ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה--ונכם 7
When you came to this place, Sihon the king of Heshbon, and Og the king of Bashan, came out against us to battle, and we struck them.
ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי--ולחצי שבט המנשי 8
We took their land, and gave it for an inheritance to the Reubenites, and to the Gadites, and to the half-tribe of the Manassites.
ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם--למען תשכילו את כל אשר תעשון 9
Therefore keep the words of this covenant and do them, that you may prosper in all that you do.
אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל 10
All of you stand today in the presence of Adonai your God; your heads, your tribes, your elders, and your officers, even all the men of Israel [God prevails],
טפכם נשיכם--וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך 11
your little ones, your wives, and the foreigners who are in the middle of your camps, from the one who cuts your wood to the one who draws your water;
לעברך בברית יהוה אלהיך--ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום 12
that you may enter into the covenant of Adonai your God, and into his oath, which Adonai your God makes with you today;
למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים--כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב 13
that he may establish you today as his people, and that he may be your God, as he spoke to you, and as he swore to your fathers, to Abraham [Father of a multitude], to Isaac [Laughter], and to Jacob [Supplanter].
ולא אתכם לבדכם--אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת 14
Neither do I make this covenant and this oath with you only,
כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום 15
but with those who stand here with us today before Yahweh Eloheikhem [Yahweh our God], and also with those who are not here with us today
כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם 16
(for you know how we lived in the land of Egypt [Abode of slavery], and how we came through the middle of the nations through which you passed;
ותראו את שקוציהם ואת גלליהם--עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם 17
and you have seen their detestable things and their idols, wood and stone, silver and gold, which were among them);
פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש--ולענה 18
lest there should be among you man, woman, family, or tribe whose heart turns away today from Yahweh Eloheikhem [Yahweh our God], to go to abad ·serve· the deities of those nations; lest there should be among you a root that produces bitter poison;
והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי--כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה 19
and it happen, when he sh'ma ·hears obeys· the words of this curse, that he bless himself in his heart, saying, “I shall have peace, though I walk in the stubbornness of my heart, to destroy the moist with the dry.”
לא יאבה יהוה סלח לו--כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים 20
Adonai will not pardon him, but then Adonai’s anger and his jealousy will smoke against that man, and all the curse that is written in this book will fall on him, and Adonai will blot out his name from under the sky.
והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל--ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה 21
Adonai will set him apart for evil out of all the tribes of Israel [God prevails], according to all the curses of the covenant that is written in this book of the Torah ·Teaching·.
ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה 22
The generation to come, your children who will rise up after you, and the foreigner who will come from a far land, will say, when they see the plagues of that land, and the sicknesses with which Adonai has made it sick;
גפרית ומלח שרפה כל ארצה--לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו 23
and that all of its land is sulfur, salt, and burning, that it is not sown, does not produce, nor does any grass grow in it, like the overthrow of Sodom [Burning], Gomorrah [Rebellious people, Tyrants], Admah, and Zeboiim, which Adonai overthrew in his anger, and in his wrath;
ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה 24
even all the nations will say, “Why has Adonai done thus to this land? What does the heat of this great anger mean?”
ואמרו--על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים 25
Then men will say, “Because they abandoned the covenant of Adonai, the God of their fathers, which he made with them when he brought them out of the land of Egypt [Abode of slavery],
וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם 26
and went and abad ·served· other deities, and hawa ·bowed low, prostrated· in worship them, deities that they didn’t know, and that he had not given to them.
ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה 27
Therefore Adonai’s anger burned against this land, to bring on it all the curses that are written in this book.
ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה 28
Adonai rooted them out of their land in anger, in wrath, and in great indignation, and thrust them into another land, as it is today.”
הנסתרת--ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם--לעשות את כל דברי התורה הזאת 29
The secret things belong to Yahweh Eloheikhem [Yahweh our God]; but the things that are revealed belong to us and to our children forever, that we may do all the words of this Torah ·Teaching·.

< דברים 29 >