דברים 27

1 ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום

Und es geboten Mose und die Ältesten Israels dem Volke und sprachen: Haltet all das Gebot, das ich euch heute gebiete.

2 והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך--והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד

Und es geschehe, daß am Tage, da ihr über den Jordan in das Land übersetzet, das Jehovah, dein Gott, dir geben wird, so sollst du dir große Steine aufrichten und sie mit Kalk übertünchen.

3 וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת--בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך

Und du sollst darauf alle Worte dieses Gesetzes schreiben, wenn du hinüberziehst, auf daß du in das Land eingehst, das Jehovah, dein Gott, dir gibt, ein Land, das von Milch und Honig fließt, wie Jehovah, der Gott deiner Väter, zu dir geredet hat.

4 והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד

Und es geschehe, daß, wenn ihr über den Jordan übersetzet, sollet ihr diese Steine aufrichten, wie ich euch heute gebiete, auf dem Berge Ebal und sie mit Kalk übertünchen;

5 ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל

Und sollst allda einen Altar bauen Jehovah, deinem Gott, einen Altar von Steinen, du sollst kein Eisen schwingen über sie.

6 אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך

Von ganzen Steinen sollst du den Altar Jehovahs, deines Gottes, bauen, und sollst Jehovah, deinem Gotte, Brandopfer darauf opfern.

7 וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך

Und sollst Dankopfer opfern und allda essen und fröhlich sein vor Jehovah, deinem Gott.

8 וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת--באר היטב

Und schreibe auf diese Steine alle Worte dieses Gesetzes und präge sie wohl ein.

9 וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך

Und Mose redete und die Priester, die Leviten, zu ganz Israel und sprachen: Merke und höre, Israel! An diesem Tage bist du Jehovah, deinem Gott, zum Volk geworden.

10 ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום

Und du sollst hören auf die Stimme Jehovahs, deines Gottes, und tun Seine Gebote und Seine Satzungen, die ich dir heute gebiete.

11 ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר

Und Mose gebot dem Volk an selbigem Tage und sprach:

12 אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן

Diese sollen auf dem Berge Gerissim stehen, um das Volk zu segnen, wenn ihr über den Jordan übersetzet: Schimeon und Levi und Judah und Issaschar und Joseph und Benjamin.

13 ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי

Und diese sollen stehen zum Fluche auf dem Berg Ebal: Ruben, Gad und Ascher und Sebulon, Dan und Naphthali.

14 וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל--קול רם

Und die Leviten sollen anheben und mit erhöhter Stimme zu jedem Mann in Israel sprechen:

15 ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש--ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן

Verflucht sei der Mann, der ein Schnitzbild oder Gußbild macht, einen Greuel Jehovahs, ein Werk von den Händen des Werkmanns gemacht, und es insgeheim aufstellt. Und das ganze Volk antworte und spreche: Amen.

16 ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, wer seinen Vater und seine Mutter gering achtet! Und das ganze Volk spreche: Amen.

17 ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, wer seines Genossen Grenze verrückt, und alles Volk spreche: Amen.

18 ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, wer einen Blinden auf dem Wege fehlgehen läßt! Und das ganze Volk spreche: Amen.

19 ארור מטה משפט גר יתום--ואלמנה ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, wer dem Fremdling, der Waise und der Witwe das Recht abwendet, und das ganze Volk spreche: Amen.

20 ארור שכב עם אשת אביו--כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, wer bei dem Weibe seines Vaters liegt; denn er hat seines Vaters Decke aufgedeckt, und das ganze Volk spreche: Amen.

21 ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, der bei irgendeinem Vieh liegt, und das ganze Volk spreche: Amen.

22 ארור שכב עם אחתו--בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן

Verflucht, wer bei seiner Schwester, der Tochter seines Vaters oder der Tochter seiner Mutter liegt; und das ganze Volk spreche: Amen.

23 ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, wer bei seiner Schwiegermutter liegt; und das ganze Volk spreche: Amen.

24 ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, wer seinen Genossen heimlich erschlägt! Und das ganze Volk spreche: Amen.

25 ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, wer Geschenk nimmt, um eine Seele, unschuldiges Blut, zu erschlagen! Und das ganze Volk spreche: Amen.

26 ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת--לעשות אותם ואמר כל העם אמן

Verflucht sei, wer die Worte dieses Gesetzes nicht bestätigt, daß er sie tue! Und das ganze Volk spreche: Amen.