דברים 26

1 והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה

And it shall be, when thou art come in unto the land which the LORD thy God giveth thee for an inheritance, and possessest it, and dwellest therein;

2 ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם

that thou shalt take of the first of all the fruit of the ground, which thou shalt bring in from thy land that the LORD thy God giveth thee; and thou shalt put it in a basket, and shalt go unto the place which the LORD thy God shall choose to cause his name to dwell there.

3 ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו

And thou shalt come unto the priest that shall be in those days, and say unto him, I profess this day unto the LORD thy God, that I am come unto the land which the LORD sware unto our fathers for to give us.

4 ולקח הכהן הטנא מידך והניחו--לפני מזבח יהוה אלהיך

And the priest shall take the basket out of thine hand, and set it down before the altar of the LORD thy God.

5 וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב

And thou shalt answer and say before the LORD thy God, A Syrian ready to perish was my father, and he went down into Egypt, and sojourned there, few in number; and he became there a nation, great, mighty, and populous:

6 וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה

and the Egyptians evil entreated us, and afflicted us, and laid upon us hard bondage:

7 ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו

and we cried unto the LORD, the God of our fathers, and the LORD heard our voice, and saw our affliction, and our toil, and our oppression:

8 ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל--ובאתות ובמפתים

and the LORD brought us forth out of Egypt with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terribleness, and with signs, and with wonders:

9 ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש

and he hath brought us into this place, and hath given us this land, a land flowing with milk and honey.

10 ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך

And now, behold, I have brought the first of the fruit of the ground, which thou, O LORD, hast given me. And thou shalt set it down before the LORD thy God, and worship before the LORD thy God:

11 ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך--ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך

and thou shalt rejoice in all the good which the LORD thy God hath given unto thee, and unto thine house, thou, and the Levite, and the stranger that is in the midst of thee.

12 כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת--שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו

When thou hast made an end of tithing all the tithe of thine increase in the third year, which is the year of tithing, then thou shalt give it unto the Levite, to the stranger, to the fatherless, and to the widow, that they may eat within thy gates, and be filled;

13 ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי

and thou shalt say before the LORD thy God, I have put away the hallowed things out of mine house, and also have given them unto the Levite, and unto the stranger, to the fatherless, and to the widow, according to all thy commandment which thou hast commanded me: I have not transgressed any of thy commandments, neither have I forgotten them:

14 לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי--עשיתי ככל אשר צויתני

I have not eaten thereof in my mourning, neither have I put away thereof, being unclean, nor given thereof for the dead: I have hearkened to the voice of the LORD my God, I have done according to all that thou hast commanded me.

15 השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו--כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש

Look down from thy holy habitation, from heaven, and bless thy people Israel, and the ground which thou hast given us, as thou swarest unto our fathers, a land flowing with milk and honey.

16 היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה--ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך

This day the LORD thy God commandeth thee to do these statutes and judgments: thou shalt therefore keep and do them with all thine heart, and with all thy soul.

17 את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו--ולשמע בקלו

Thou hast avouched the LORD this day to be thy God, and that thou shouldest walk in his ways, and keep his statutes, and his commandments, and his judgments, and hearken unto his voice:

18 ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו

and the LORD hath avouched thee this day to be a peculiar people unto himself, as he hath promised thee, and that thou shouldest keep all his commandments;

19 ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר

and to make thee high above all nations which he hath made, in praise, and in name, and in honour; and that thou mayest be an holy people unto the LORD thy God, as he hath spoken.