< דברים 26 >
והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה | 1 |
And it shall come to pass, when thou art come in unto the land which the Lord thy God giveth thee for an inheritance, and thou hast taken possession of it, and dwellest therein:
ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך--ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם | 2 |
That thou shalt take of the first of all the fruit of the soil, which thou shalt bring in from thy land which the Lord thy God giveth thee, and shalt put it in a basket; and thou shalt go unto the place which the Lord thy God will choose to let his name dwell there.
ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו | 3 |
And thou shalt come unto the priest that may be in those days, and thou shalt say unto him, I give thanks this day unto the Lord thy God, that I am come into the land which the Lord swore unto our fathers to give to us.
ולקח הכהן הטנא מידך והניחו--לפני מזבח יהוה אלהיך | 4 |
And the priest shall take the basket out of thy hand, and set it down before the altar of the Lord thy God.
וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב | 5 |
And thou shalt commence and say before the Lord thy God, A Syrian, wandering about, was my father, and he went down into Egypt, and sojourned there with a family few in number, and he became there a nation, great, mighty, and numerous.
וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה | 6 |
And the Egyptians treated us ill, and afflicted us, and laid upon us hard labor;
ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו | 7 |
And then we cried unto the Eternal, the God of our fathers; and the Lord heard our voice, and looked on our affliction, and our trouble, and our oppression;
ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל--ובאתות ובמפתים | 8 |
And the Lord brought us forth out of Egypt with a mighty hand, and with an outstretched arm, and with great terror, and with signs, and with wonders;
ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש | 9 |
And he brought us unto this place, and gave unto us this land, a land flowing with milk and honey.
ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך | 10 |
And now, behold, I have brought the first of the fruits of the soil, which thou hast given me, O Lord; and thou shalt set it down before the Lord thy God, and prostrate thyself before the Lord thy God;
ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך--ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך | 11 |
And thou shalt rejoice with every good thing which the Lord thy God hath given unto thee, and unto thy house, thou, with the Levite, and the stranger that is in the midst of thee.
כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת--שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו | 12 |
When thou hast made an end of giving away all the tithe of thy produce in the third year, the year of the tithing, and hast given it unto the Levite, to the stranger, to the fatherless, and to the widow, and they have eaten it within thy gates, and are satisfied:
ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי | 13 |
Then shalt thou say before the Lord thy God, I have removed away the hallowed things out of the house, and I have also given them unto the Levite, and unto the stranger, to the fatherless, and to the widow, according to all thy commandment which thou hast commanded me; I have not deviated from thy commandments, and I have not forgotten;
לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי--עשיתי ככל אשר צויתני | 14 |
I have not eaten thereof in my mourning, neither have I removed away aught thereof in an unclean state, nor have I given aught thereof for the dead: I have hearkened to the voice of the Lord my God, I have done all, just as thou hast commanded me.
השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו--כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש | 15 |
Look down from the habitation of thy holiness, from the heavens, and bless thy people Israel, and the soil which thou hast given unto us, as thou hast sworn unto our fathers, a land flowing with milk and honey.
היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה--ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך | 16 |
This day the Lord thy God commandeth thee to do these statutes and ordinances; and thou shalt keep and do them with all thy heart, and with all thy soul.
את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו--ולשמע בקלו | 17 |
Thou hast this day acknowledged the Lord, that he is thy God, and that thou wilt walk in his ways, and keep his statutes, and his commandments, and his ordinances, and hearken unto his voice;
ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו | 18 |
And the Lord hath acknowledged thee this day, that thou art unto him a peculiar people, as he hath spoken unto thee, and that thou shouldst keep all his commandments;
ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר | 19 |
So that he may set thee highest above all nations that he hath made, in praise, and in name, and in honor; and that thou mayest be a holy people unto the Lord thy God, as he hath spoken.