< דברים 24 >
כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו | 1 |
'When a man doth take a wife, and hath married her, and it hath been, if she doth not find grace in his eyes (for he hath found in her nakedness of anything), and he hath written for her a writing of divorce, and given [it] into her hand, and sent her out of his house,
ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר | 2 |
and she hath gone out of his house, and hath gone and been another man's,
ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה | 3 |
and the latter man hath hated her, and written for her a writing of divorce, and given [it] into her hand, and sent her out of his house, or when the latter man dieth, who hath taken her to himself for a wife:
לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה--כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה | 4 |
'Her former husband who sent her away is not able to turn back to take her to be to him for a wife, after that she hath become defiled; for an abomination it [is] before Jehovah, and thou dost not cause the land to sin which Jehovah thy God is giving to thee — an inheritance.
כי יקח איש אשה חדשה--לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח | 5 |
'When a man taketh a new wife, he doth not go out into the host, and [one] doth not pass over unto him for anything; free he is at his own house one year, and hath rejoiced his wife whom he hath taken.
לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל | 6 |
'None doth take in pledge millstones, and rider, for life it [is] he is taking in pledge.
כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו--ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך | 7 |
'When a man is found stealing a person, of his brethren, of the sons of Israel, and hath tyrannized over him, and sold him, then hath that thief died, and thou hast put away the evil thing out of thy midst.
השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם--תשמרו לעשות | 8 |
'Take heed, in the plague of leprosy, to watch greatly, and to do according to all that the priests, the Levites, teach you; as I have commanded them ye observe to do;
זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים | 9 |
remember that which Jehovah thy God hath done to Miriam in the way, in your coming out of Egypt.
כי תשה ברעך משאת מאומה--לא תבא אל ביתו לעבט עבטו | 10 |
'When thou liftest up on thy brother a debt of anything, thou dost not go in unto his house to obtain his pledge;
בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה | 11 |
at the outside thou dost stand, and the man on whom thou art lifting [it] up is bringing out unto thee the pledge at the outside.
ואם איש עני הוא--לא תשכב בעבטו | 12 |
'And if he is a poor man, thou dost not lie down with his pledge;
השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך | 13 |
thou dost certainly give back to him the pledge at the going in of the sun, and he hath lain down in his own raiment, and hath blessed thee; and to thee it is righteousness before Jehovah thy God.
לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך | 14 |
'Thou dost not oppress a hireling, poor and needy, of thy brethren or of thy sojourner who is in thy land within thy gates;
ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא | 15 |
in his day thou dost give his hire, and the sun doth not go in upon it, for he [is] poor, and unto it he is lifting up his soul, and he doth not cry against thee unto Jehovah, and it hath been in thee — sin.
לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו | 16 |
'Fathers are not put to death for sons, and sons are not put to death for fathers — each for his own sin, they are put to death.
לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה | 17 |
'Thou dost not turn aside the judgment of a fatherless sojourner, nor take in pledge the garment of a widow;
וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה | 18 |
and thou hast remembered that a servant thou hast been in Egypt, and Jehovah thy God doth ransom thee from thence; therefore I am commanding thee to do this thing.
כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך | 19 |
'When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgotten a sheaf in a field, thou dost not turn back to take it; to the sojourner, to the fatherless, and to the widow, it is; so that Jehovah thy God doth bless thee in all the work of thy hands.
כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה | 20 |
'When thou beatest thine olive, thou dost not examine the branch behind thee; to the sojourner, to the fatherless, and to the widow, it is.
כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה | 21 |
'When thou cuttest thy vineyard, thou dost not glean behind thee; to the sojourner, to the fatherless, and to the widow, it is;
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה | 22 |
and thou hast remembered that a servant thou hast been in the land of Egypt; therefore I am commanding thee to do this thing.