דברים 24

1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר--וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו

And if any one should take a wife, and should dwell with her, then it shall come to pass if she should not have found favour before him, because he has found some unbecoming thing in her, that he shall write for her a bill of divorcement, and give it into her hands, and he shall send her away out of his house.

2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר

And [if] she should go away and be married to another man;

3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה

and the last husband should hate her, and write for her a bill of divorcement; and should give it into her hands, and send her away out of his house, and the last husband should die, who took her to himself for a wife;

4 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה--כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה

the former husband who sent her away shall not be able to return and take her to himself for a wife, after she has been defiled; because it is an abomination before the Lord thy God, and ye shall not defile the land, which the Lord thy God gives thee to inherit.

5 כי יקח איש אשה חדשה--לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח

And if any one should have recently taken a wife, he shall not go out to war, neither shall any thing be laid upon him; he shall be free in his house; for one year he shall cheer his wife whom he has taken.

6 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל

Thou shalt not take for a pledge the under millstone, nor the upper millstone; for he who does so takes life for a pledge.

7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו--ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך

And if a man should be caught stealing one of his brethren of the children of Israel, and having overcome him he should sell him, that thief shall die; so shalt thou remove that evil one from yourselves.

8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם--תשמרו לעשות

Take heed to thyself in [regard of] the plague of leprosy: thou shalt take great heed to do according to all the law, which the priests the Levites shall report to you; take heed to do, as I have charged you.

9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים

Remember all that the Lord thy God did to Mariam in the way, when ye were going out of Egypt.

10 כי תשה ברעך משאת מאומה--לא תבא אל ביתו לעבט עבטו

If thy neighbour owe thee a debt, any debt whatsoever, thou shalt not go into his house to take his pledge:

11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה

thou shalt stand without, and the man who is in thy debt shall bring the pledge out to thee.

12 ואם איש עני הוא--לא תשכב בעבטו

And if the man be poor, thou shalt not sleep with his pledge.

13 השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך

Thou shalt surely restore his pledge at sunset, and he shall sleep in his garment, and he shall bless thee; and it shall be mercy to thee before the Lord thy God.

14 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך

Thou shalt not unjustly withhold the wages of the poor and needy of thy brethren, or of the strangers who are in thy cities.

15 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא

Thou shalt pay him his wages the same day, the sun shall not go down upon it, because he is poor and he trusts in it; and he shall cry against thee to the Lord, and it shall be sin in thee.

16 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו

The fathers shall not be put to death for the children, and the sons shall not be put to death for the fathers; every one shall be put to death for his own sin.

17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה

Thou shalt not wrest the judgment of the stranger and the fatherless, and widow; thou shalt not take the widow's garment for a pledge.

18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה

And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt, and the Lord thy God redeemed thee from thence; therefore I charge thee to do this thing.

19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו--לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך

And when thou shalt have reaped corn in thy field, and shalt have forgotten a sheaf in thy field, thou shalt not return to take it; it shall be for the stranger, and the orphan, and the widow, that the Lord thy God may bless thee in all the works of thy hands.

20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה

And if thou shouldest gather thine olives, thou shalt not return to collect the remainder; it shall be for the stranger, and the fatherless, and the widow, and thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt; therefore I command thee to do this thing.

21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה

And when soever thou shalt gather the grapes of thy vineyard, thou shalt not glean what thou hast left; it shall be for the stranger, and the orphan, and the widow:

22 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה

and thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt; therefore I command thee to do this thing.