דברים 23

1 לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה

He that is wounded, or cut off in his secrets, shall not enter into the congregation of the LORD.

2 לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה

A bastard shall not enter into the congregation of the LORD; even to his tenth generation shall he not enter into the congregation of the LORD.

3 לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם

An Ammonite or Moabite shall not enter into the congregation of the LORD; even to their tenth generation shall they not enter into the congregation of the LORD for ever:

4 על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים--לקללך

Because they met you not with bread and with water in the way, when ye came forth from Egypt; and because they hired against thee Balaam the son of Beor of Pethor of Mesopotamia, to curse thee.

5 ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך

Nevertheless the LORD thy God would not hearken to Balaam; but the LORD thy God turned the curse into a blessing to thee, because the LORD thy God loved thee.

6 לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם

Thou shalt not seek their peace nor their prosperity all thy days for ever.

7 לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו

Thou shalt not abhor an Edomite; for he is thy brother: thou shalt not abhor an Egyptian; because thou wast a stranger in his land.

8 בנים אשר יולדו להם דור שלישי--יבא להם בקהל יהוה

The children that are begotten by them shall enter into the congregation of the LORD in their third generation.

9 כי תצא מחנה על איביך ונשמרת--מכל דבר רע

When the host goeth forth against thy enemies, then keep thee from every wicked thing.

10 כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה--ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה

If there shall be among you any man, that is not clean by reason of uncleanness that chanceth to him by night, then shall he go abroad out of the camp, he shall not come within the camp:

11 והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה

But it shall be, when evening cometh on, he shall wash himself with water: and when the sun is down, he shall come into the camp again.

12 ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ

Thou shalt have a place also outside the camp, where thou shalt go forth abroad:

13 ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך

And thou shalt have a shovel among thy weapons; and it shall be, when thou wilt ease thyself abroad, thou shalt dig with it, and shalt turn back and cover that which cometh from thee:

14 כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך

For the LORD thy God walketh in the midst of thy camp, to deliver thee, and to give up thy enemies before thee; therefore shall thy camp be holy: that he may see no unclean thing in thee, and turn away from thee.

15 לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו

Thou shalt not deliver to his master the servant who hath escaped from his master to thee:

16 עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך--בטוב לו לא תוננו

He shall dwell with thee, even among you, in that place which he shall choose in one of thy gates, where it pleaseth him best: thou shalt not oppress him.

17 לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל

There shall be no harlot of the daughters of Israel, nor a sodomite of the sons of Israel.

18 לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך--לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם

Thou shalt not bring the hire of an harlot, or the price of a dog, into the house of the LORD thy God for any vow: for even both these are abomination to the LORD thy God.

19 לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך

Thou shalt not lend upon interest to thy brother; interest of money, interest of food, interest of any thing that is lent upon interest:

20 לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך--למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה

To a stranger thou mayest lend upon interest; but to thy brother thou shalt not lend upon interest: that the LORD thy God may bless thee in all that thou settest thy hand to in the land where thou goest to possess it.

21 כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא

When thou shalt vow a vow to the LORD thy God, thou shalt not defer to pay it: for the LORD thy God will surely require it of thee; and it would be sin in thee.

22 וכי תחדל לנדר--לא יהיה בך חטא

But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.

23 מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך

That which is uttered by thy lips thou shalt keep and perform; even a freewill offering, according as thou hast vowed to the LORD thy God, which thou hast promised with thy mouth.

24 כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן

When thou comest into thy neighbour’s vineyard, then thou mayest satisfy thy appetite with grapes at thy own pleasure; but thou shalt not put any in thy vessel.

25 כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך

When thou comest into the standing grain of thy neighbour, then thou mayest pluck the heads with thy hand; but thou shalt not move a sickle to thy neighbour’s standing grain.