< דברים 23 >
לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה | 1 |
He that is wounded in the stones, or hath his privy member cut off, shall not enter into the congregation of Yhwh.
לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה | 2 |
A bastard shall not enter into the congregation of Yhwh; even to his tenth generation shall he not enter into the congregation of Yhwh.
לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם | 3 |
An Ammonite or Moabite shall not enter into the congregation of Yhwh; even to their tenth generation shall they not enter into the congregation of Yhwh for ever:
על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים--לקללך | 4 |
Because they met you not with bread and with water in the way, when ye came forth out of Egypt; and because they hired against thee Balaam the son of Beor of Pethor of Mesopotamia, to curse thee.
ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך | 5 |
Nevertheless Yhwh thy God would not hearken unto Balaam; But Yhwh thy God turned the curse into a blessing unto thee, because Yhwh thy God loved thee.
לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם | 6 |
Thou shalt not seek their peace nor their prosperity all thy days for ever.
לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו | 7 |
Thou shalt not abhor an Edomite; for he is thy brother: thou shalt not abhor an Egyptian; because thou wast a stranger in his land.
בנים אשר יולדו להם דור שלישי--יבא להם בקהל יהוה | 8 |
The children that are begotten of them shall enter into the congregation of Yhwh in their third generation.
כי תצא מחנה על איביך ונשמרת--מכל דבר רע | 9 |
When the army goeth forth against thine enemies, then keep thee from every wicked thing.
כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה--ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה | 10 |
If there be among you any man, that is not clean by reason of uncleanness that chanceth him by night, then shall he go abroad out of the camp, he shall not come within the camp:
והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה | 11 |
But it shall be, when evening cometh on, he shall wash himself with water: and when the sun is down, he shall come into the camp again.
ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ | 12 |
Thou shalt have a place also without the camp, whither thou shalt go forth abroad:
ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך | 13 |
And thou shalt have a paddle upon thy weapon; and it shall be, when thou wilt ease thyself abroad, thou shalt dig therewith, and shalt turn back and cover that which cometh from thee:
כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך | 14 |
For Yhwh thy God walketh in the midst of thy camp, to deliver thee, and to give up thine enemies before thee; therefore shall thy camp be holy: that he see no unclean thing in thee, and turn away from thee.
לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו | 15 |
Thou shalt not deliver unto his master the servant which is escaped from his master unto thee:
עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך--בטוב לו לא תוננו | 16 |
He shall dwell with thee, even among you, in that place which he shall choose in one of thy gates, where it liketh him best: thou shalt not oppress him.
לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל | 17 |
There shall be no whore of the daughters of Israel, nor a sodomite of the sons of Israel.
לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך--לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם | 18 |
Thou shalt not bring the hire of a whore, or the price of a dog, into the house of Yhwh thy God for any vow: for even both these are abomination unto Yhwh thy God.
לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך | 19 |
Thou shalt not lend upon usury to thy brother; usury of money, usury of victuals, usury of any thing that is lent upon usury:
לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך--למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה | 20 |
Unto a stranger thou mayest lend upon usury; but unto thy brother thou shalt not lend upon usury: that Yhwh thy God may bless thee in all that thou settest thine hand to in the land whither thou goest to possess it.
כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא | 21 |
When thou shalt vow a vow unto Yhwh thy God, thou shalt not slack to pay it: for Yhwh thy God will surely require it of thee; and it would be sin in thee.
וכי תחדל לנדר--לא יהיה בך חטא | 22 |
But if thou shalt forbear to vow, it shall be no sin in thee.
מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך | 23 |
That which is gone out of thy lips thou shalt keep and perform; even a freewill offering, according as thou hast vowed unto Yhwh thy God, which thou hast promised with thy mouth.
כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן | 24 |
When thou comest into thy neighbour’s vineyard, then thou mayest eat grapes thy fill at thine own pleasure; but thou shalt not put any in thy vessel.
כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך | 25 |
When thou comest into the standing grain of thy neighbour, then thou mayest pluck the heads with thine hand; but thou shalt not move a sickle unto thy neighbour’s standing grain.