< דברים 21 >
כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו | 1 |
If someone is found slain in the land which the LORD your God gives you to possess, lying in the field, and it isn’t known who has struck him,
ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל | 2 |
then your elders and your judges shall come out, and they shall measure to the cities which are around him who is slain.
והיה העיר הקרבה אל החלל--ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל | 3 |
It shall be that the elders of the city which is nearest to the slain man shall take a heifer of the herd, which hasn’t been worked with and which has not drawn in the yoke.
והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל | 4 |
The elders of that city shall bring the heifer down to a valley with running water, which is neither plowed nor sown, and shall break the heifer’s neck there in the valley.
ונגשו הכהנים בני לוי--כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע | 5 |
The priests the sons of Levi shall come near, for them the LORD your God has chosen to minister to him, and to bless in the LORD’s name; and according to their word shall every controversy and every assault be decided.
וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל--ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל | 6 |
All the elders of that city which is nearest to the slain man shall wash their hands over the heifer whose neck was broken in the valley.
וענו ואמרו ידינו לא שפכה (שפכו) את הדם הזה ועינינו לא ראו | 7 |
They shall answer and say, “Our hands have not shed this blood, neither have our eyes seen it.
כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם | 8 |
Forgive, LORD, your people Israel, whom you have redeemed, and don’t allow innocent blood among your people Israel.” The blood shall be forgiven them.
ואתה תבער הדם הנקי--מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה | 9 |
So you shall put away the innocent blood from among you, when you shall do that which is right in the LORD’s eyes.
כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך--ושבית שביו | 10 |
When you go out to battle against your enemies, and the LORD your God delivers them into your hands and you carry them away captive,
וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה | 11 |
and see among the captives a beautiful woman, and you are attracted to her, and desire to take her as your wife,
והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה | 12 |
then you shall bring her home to your house. She shall shave her head and trim her nails.
והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה | 13 |
She shall take off the clothing of her captivity, and shall remain in your house, and bewail her father and her mother a full month. After that you shall go in to her and be her husband, and she shall be your wife.
והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה | 14 |
It shall be, if you have no delight in her, then you shall let her go where she desires; but you shall not sell her at all for money. You shall not deal with her as a slave, because you have humbled her.
כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה | 15 |
If a man has two wives, the one beloved and the other hated, and they have borne him children, both the beloved and the hated, and if the firstborn son is hers who was hated,
והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו--לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר | 16 |
then it shall be, in the day that he causes his sons to inherit that which he has, that he may not give the son of the beloved the rights of the firstborn before the son of the hated, who is the firstborn;
כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה | 17 |
but he shall acknowledge the firstborn, the son of the hated, by giving him a double portion of all that he has; for he is the beginning of his strength. The right of the firstborn is his.
כי יהיה לאיש בן סורר ומורה--איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם | 18 |
If a man has a stubborn and rebellious son who will not obey the voice of his father or the voice of his mother, and though they chasten him, will not listen to them,
ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו | 19 |
then his father and his mother shall take hold of him and bring him out to the elders of his city and to the gate of his place.
ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה--איננו שמע בקלנו זולל וסבא | 20 |
They shall tell the elders of his city, “This our son is stubborn and rebellious. He will not obey our voice. He is a glutton and a drunkard.”
ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו | 21 |
All the men of his city shall stone him to death with stones. So you shall remove the evil from among you. All Israel shall hear, and fear.
וכי יהיה באיש חטא משפט מות--והומת ותלית אתו על עץ | 22 |
If a man has committed a sin worthy of death, and he is put to death, and you hang him on a tree,
לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא--כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה | 23 |
his body shall not remain all night on the tree, but you shall surely bury him the same day; for he who is hanged is accursed of God. Don’t defile your land which the LORD your God gives you for an inheritance.