דברים 11

1 ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו--כל הימים

Dilia Hina Godema asigima. Ea sia: , Ea sema amola Ea hamoma: ne sia: i liligi amo noga: le nabima.

2 וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו--את ידו החזקה וזרעו הנטויה

Wali dawa: ma! Dilia mano da Hina Gode Ea Hina hou hame ba: i. Ilia da Ea hadigi amola Ea lobo ea gasa bagade hou amola Ea dilima se iasu hame ba: i.

3 ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים--לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו

E da musa: hame ba: su gasa bagade hou amola Idibidi soge ganodini Idibidi hina bagade (Felou) amola Idibidi fi huluane ilima gasa bagade hamosu.

4 ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה

Amola E da Idibidi dadi gagui dunu, hosi amola gaguli fula ahoasu (sa: liode) huluane fane legei, amola Maga: me Hano Wayabo Bagade amo ea hanoga ili dedeboi. Ilia da dili fane legemusa: fa: no bobogei be Hina Gode da ili fane lelegele gugunufinisidafa.

5 ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה

Dilia Hina Gode da wadela: i hafoga: i soge amo ganodini dili noga: le ouligili asili guiguda: oule misi.

6 ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם--ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל

E da Da: idane amola Abailame (Liubenaide dunu Iliabe amo ea mano) amo fane legei. Osobo da lafi agoane doasili, ela amola elea sosogo fi amola elea abula diasu amola elea liligi huluane mai dagoi.

7 כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה

Amo huluane dilia mano da hame ba: i, be amo gasa bagade hou Hina Gode da hamoi dilia da dilisu siga ba: i dagoi.

8 ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום--למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה

Amaiba: le, dilia da Yodane Hano degele, soge amo gesowale fimu, amo hamomusa: gasa lama: ne, na wali eso olelesu Gode Ea Sema amo huluane nabawane hamoma.

9 ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם--ארץ זבת חלב ודבש

Amo soge da noga: idafa fedege agoane dodo maga: me amola agime hani da hano nawa: li agoane ahoa. Amo soge Hina Gode da dilia aowalali ilima imunusa: ilegele sia: i. Amo ganodini dilia eso bagohame esaloma: ne, Hina Gode Ea sema nabawane hamoma.

10 כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה--לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק

Soge dilia waha golili masunu soge da Idibidi soge agoai hame. Amogawi dilia da hawa: bugili dilia dadami bugi defele emoga hano logo hahamoi amola gasa bagade hawa: hamosu.

11 והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה--ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים

Be soge dilia da wali Yodane Hano degele amo gesowale fimu da agolo amola umi gilisi soge. Ea hano da gibu muagado maha.

12 ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה--מרשית השנה ועד אחרית שנה

Dilia Hina Gode da amo soge ouligisa. Dilia Hina Gode da mae yolesili ode gaheabolo lasea asili ode gidigisia, amo soge Ea siga ba: lala.

13 והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום--לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם

Amaiba: le, dilia da mae yolesili, hamoma: ne sia: i na da wali eso dilima iaha, amo noga: le nabasea (amo da dilia dogo huluane, dilia asigi dawa: su amola da: i hodo huluane amoga dilia Hina Godema asigima),

14 ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך

amasea, E da gibu amo ea oubi dabe defele dilima imunu. Amasea, dilia da ha: i manu faimu, amo widi, waini amola olife susuligi lamu.

15 ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת

Na da dilia bulamagau moma: ne, gisi dilia soge ganodini imunu. Amasea, dilia da ha: i nanu sadimu.

16 השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם

Be dawa: ma! Eno dunu ilia sia: nabasea dilia da sinidigili ogogosu ‘gode’ liligi ilima nodone begudumu, amasa: besa: le dawa: ma.

17 וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם

Amane hamosea, Hina Gode Ea ougi dilima da gia: iwane ba: mu. E da mu ea logo ga: simu. Gibu da hame sa: imuba: le, osobo da ha: i manu hame heda: mu. Amasea, Gode da dilima soge noga: iwane iaha, be amogawi dilia da hedolo bogogia: mu.

18 ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם

Dilia! Amo hamoma: ne sia: i esa agoane sala, dilia dogo amola dilia asigi dawa: su amo ganodini salimu. Amo sia: ilegesu agoane dilia lobo amola dilia odagi amoga la: gimu.

19 ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך

Dilia mano ilima olelema. Dilia da dilia moilai ganodini fi dialea, dilia logoga ahoasea, dilia golasea amola dilia bu wa: legadosea, eso huluane amo hamoma: ne sia: sa: ima.

20 וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך

Dilia logo holei mimogodilali amoga dedema amola dilia gagoi logo ga: su amoga dedema.

21 למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם--כימי השמים על הארץ

Agoane hamosea, dilia amola diligaga fi amola da soge amo Hina Gode da dilia aowalali ilima imunu ilegele sia: i, amo ganodini eso bagohame esalumu. Mu da eso bagohamedafa osobo bagade amo gadodili dialumu. Amo eso idi defele, dilia da amo sogega esalumu.

22 כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם--לעשתה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו--ולדבקה בו

Dilia da sema na da wali dilima iaha (dilia Hina Godema asigima, Ema noga: le fa: no bobogema amola Ea hou noga: le lalegaguma) amo noga: le hamosea,

23 והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם

Hina Gode da dilia gusuba: i ahoasea, amo dunu fi gadili sefasimu. Dilia da dunu fi amo ilia idi amola ilia gasa da dilia idi amola gasa baligisa amo sefasili, ilia soge gesowale fimu.

24 כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו--לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון--יהיה גבלכם

Adi sogebi dilia da emoga osa: gisia, amo soge da dilia soge lai dagoi ba: mu. Dilia soge da wadela: i hafoga: i soge amoga asili Iufala: idese Hano doaga: le, asili guma: hano wayabo bagade amoga doaga: mu.

25 לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם

Dunu eno da dilima bu gegemu hamedeiwane ba: mu. Dilia adi sogega masunu, dilia Hina Gode Ea dilima ilegele sia: i defele, da dunu fi huluane dilima beda: ma: ne hamomu.

26 ראה אנכי נתן לפניכם--היום ברכה וקללה

Ba: ma! Na da dilima la: ididili hahawane dogolegesu hou amola la: ididili gagabusu aligima: ne hou olelesa.

27 את הברכה--אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום

Dilia da dilia Hina Gode Ea hamoma: ne sia: i na da wali eso dilima olelesa amo nabawane hamosea, dilia da hahawane dogolegele fidisu hou, amo ba: mu.

28 והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים--אשר לא ידעתם

Be dilia da Hina Gode Ea hamoma: ne sia: i na da wali eso dilima olelesa, amo hame nabasea amola sinidigili eno ogogosu ‘gode’ liligi ilima fa: no bobogesea - gagabusu aligibi ba: mu.

29 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה--ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל

Dilia Hina Gode da dili oule ahoasea, dilia soge ganodini doaga: sea, dilia Gelisime Goumiga heda: le, hahawane dogolegele hou amogawi sia: ma. Amola Iba: le Goumi amoga heda: le, gagabusu aligima: ne hou amo olelema.

30 הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה--מול הגלגל אצל אלוני מרה

Dilia dawa: Amo goumi aduna da Yodane Hano naiyadodili diala. Dilia da eso dabe amoga ahoasea, sema ifa bagade amo da Moule soge ganodini lela, amo gadenene ba: mu. Amo ifa bagade da Ga: ina: ne fi ilia soge (A: laba soge Giliga: le soge gadenene) amo ganodini diala.

31 כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה

Be dilia da Yodane Hano degele, soge amo dilia Hina Gode da dilima iaha, amo gesowale fima: ne momagele ouesala. Dilia da amo soge lale, fi dagosea,

32 ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום

dawa: ma! Amo sia: amola sema huluane na da wali eso dilima olelesa, amo huluane noga: le nabawane hamoma.