דניאל 11
| ואני בשנת אחת לדריוש המדי--עמדי למחזיק ולמעוז לו | 1 |
To e higa mokwongo mar Darius Ja-Median, ne achungʼ motegno mondo akonye kendo arite.)
| ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון | 2 |
“Koro we anyisi fweny mabiro timore e piny Pasia: Ruodhi adek moko nobedie eka ruoth mar angʼwen nobi, ma nobed gi mwandu mathoth moloyo ruodhi mamoko duto. Bangʼ yudo duongʼ nikech mwandune, obiro thuwo ogendini gi jo-Yunani.
| ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו | 3 |
Eka ruoth moro maratego nobi, manobed jatelo man-gi teko maduongʼ kendo notim gimoro amora mohero.
| וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל--כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה | 4 |
To bangʼ biro mare, pinyruodhe nopogi matindo tindo, e migepe angʼwen. Ok nopoge ne nyithinde, kendo kata teko mane en-go motelo ok nobedgo, nikech pinyruodhe nopudh oko kendo nomi joma moko.
| ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו | 5 |
“Ruoth ma milambo nobed maratego, to kata kamano achiel kuom jatend jolweny mage nobed maratego moloye, kendo enolo pinyruodhe owuon gi teko maduongʼ.
| ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים | 6 |
Bangʼ higni moko, ginibed pinjeruodhi mawinjore. Nyar ruoth mar Milambo nodhi ir ruoth mar Nyandwat mondo olos winjruok, to winjruogno ok nobedo amingʼa, kendo en bende, gi tekone, ok nosiki. E ndalono ruoth mar milambo nochiw nyare, kaachiel gi joritne ruoth kod jotichne ma nyako.
| ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק | 7 |
“Ngʼat moro moa e anywolane biro wuok mondo okaw kare. Enomonj jolweny mag ruoth mar Nyandwat mi odonji nyaka e ohingane mochiel motegno kendo obiro kedo kodgi mi ologi.
| וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי--יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון | 8 |
Obiro mayogi nyisechegi, kido molos gi chuma kod gigegi mamoko ma nengogi tek molos gi fedha gi dhahabu mi odhi kodgi nyaka Misri. Kuom higni moko enowe kedo gi ruodh Nyandwat.
| ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו | 9 |
Eka ruoth mar Nyandwat nomonj bath pinyruoth mar Milambo, to noloye moriembe nyaka e pinye owuon.
| ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו (ויתגרה) עד מעזה | 10 |
Yawuote noikre ne lweny kendo ginichok oganda maduongʼ mar jolweny, ma noywe kamoro amora ma gichomo mana ka ohula ma ok gengʼre, kendo giniked mi gichop nyaka ei ohinga mare.
| ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו | 11 |
“Eka ruoth mar milambo noyar ne lweny mondo oked gi ruoth mar nyandwat ma bende nigi oganda maduongʼ mar jolweny, to giko en ni bende noloye.
| ונשא ההמון ירום (ורם) לבבו והפיל רבאות ולא יעוז | 12 |
Bangʼ ka jolweny mag wasike osenegi, sunga nomak ruoth mar milambo mi nomed nego ji gana gi gana, to kata kamano lochneno nobed mar kinde matin.
| ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב | 13 |
Ruoth mar Nyandwat nochok jolweny mamoko, ma nobed monj maduongʼ moloyo mano mokwongo; kendo bangʼ higni mamoko, enomonje gi jolweny mathoth man-gi gige lweny motegno.
| ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון--ונכשלו | 14 |
“E kindeno ji mathoth nowuogi mondo oked gi ruoth mar milambo. Jo-mahundu modak e dieru nongʼany mondo fweny mane iseneno ochop kare to ok gininyal.
| ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד | 15 |
Bangʼe ruoth mar Nyandwat nobi mi noger kuonde goyo agengʼa kendo ginikaw dala moro mochiel motegno. Jokedo mag Milambo ok nobed gi teko mar sirogi, kata mana jolwenjgi mabeyo mogik ok nobed gi teko mar siro lweny.
| ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו | 16 |
Jamonj ji-cha notim gima en ema ohero; onge ngʼama nonyal chungʼ e nyime mondo oked kode. Enomanre maber mar kedo gi Piny Maber, kendo enobed gi teko mar kethe.
| וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו--ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה | 17 |
Enochan mondo obi gi teko mar pinyruodhe duto, kendo enolos winjruok gi ruoth mar Milambo, kendo enomiye nyare mondo okendi, eka olo pinyno, to chenrogego ok noti, kendo ok nokonye.
| וישב (וישם) פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו | 18 |
Bangʼe nolokre ochom pinje manie dho nam, kendo nokaw thothgi, kata kamano jatend jolweny moro notiek achaya mochechogono, kendo nodwok achayagego e wiye owuon.
| וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא | 19 |
Bangʼ mano, nodog kuonde mochiel motegno manie pinygi, to kata kamano noloye ma ok nochak owinje kendo.
| ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה | 20 |
“Ruoth machielo manokaw kare noor jasol osuru ir ji mondo pinye obed gi mwandu marahuma. To kata kamano, notieke, bangʼ higni manok, to ok gi mirima kata e lweny.
| ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות | 21 |
“En noluwe gi ngʼat moro ma timbene richo ma ok owinjore bedo ruoth. Ngʼatni nomonj pinyruoth kinde ma jopiny paro ni gin gi kwe kendo enokaw pinyno kokonyore gi weche ma miriambo.
| וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית | 22 |
Eka jolweny mangʼeny mapiem kode notiek duto koneno gi wangʼe, kendo en kaachiel gi ruoth moro mar singruok notiekgi.
| ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי | 23 |
Bangʼ timo winjruok kode, nokaw loch kokonyore gi weche mag miriambo kendo kokonyore gi ji matin nono.
| בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת | 24 |
E kinde ma pinje moko mag pinyruoth nobed kagalo ni gidhi maber, enomonjgi, kendo enolochi e yo ma wuonege kata kwerege ne pok olochogo. Enopog gik momayo ji githuon, gi gik moyako kod mwandu duto ne jolupne. Enochan bende mar loko loje mag kuonde mochiel motegno, to notim kamano kuom kinde matin kende.
| ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות | 25 |
“Enoked gi ruodh milambo, ka en gi oganda maduongʼ mar jolweny. To ruoth mar milambo bende notug lweny ka en gi jolweny maratipo kendo ma tekregi ngʼeny, kata kamano ok enonyal sire nikech jolwenyge moko nondhoge.
| ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים | 26 |
Joma chamo chiemo mopogne joka ruoth notem mondo onege; jolweny mage notieki kendo thothgi noneg gi ligangla.
| ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד | 27 |
Ruodhi ariyogo nobedi e mesa achiel ka gichano timo gik maricho kendo ka moro ka moro wuondo nyawadgi, to parogino ok notimre, nikech gikogi pod nobi abiya, ka kinde ochopo.
| וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו | 28 |
Ruodh Milambo nodog e pinye owuon ka en gi mwandu mathoth, to enoket chunye mar kedo gi singruok maler. Enotimne singruok maler gima en ema ohero eka nodog e pinygi.
| למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרונה | 29 |
“Ka kinde mosechan ochopo, enomonj piny Milambo kendo, to koro gima notimre nopogre gi mano mane osetimore mokwongo.
| ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש | 30 |
Joma oa yo podho chiengʼ mar pinje manie dho nam nobi gi yiedhigi mondo oked kode mi luoro nomake. Bangʼ mano nodog ka en gi mirima mager mondo oked gi ngʼat man-gi singruok maler. Enoluw weche mag joma oseweyo luwo singruok malerno.
| וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משמם | 31 |
“Jolwenje momanore gi gig lweny nowuog mondo gidwany kama ochiel motegno mar hekalu kendo ginitiek misengini mitimo pile pile. Eka ginichung gima kwero makelo kethruok kanyo.
| ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו | 32 |
Ruoth nongʼad rieko ne joma oseweyo singruokgi, to kata kamano joma ongʼeyo Nyasachgi nochungʼ motegno.
| ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה--ימים | 33 |
“Joma nigi rieko e kindeno nopuonj ji mangʼeny, kata obedo ni ginipodhi e dho ligangla kuom kinde matin; kendo nowangʼ-gi gi mach, kendo omakgi, kendo oyakgi,
| ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות | 34 |
to giniyud kony matin ka gipodho, kendo jomoko mangʼeny mawuondore nodonj lingʼ-lingʼ diergi.
| ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן--עד עת קץ כי עוד למועד | 35 |
Moko kuom joma riek noyud chandruok, mondo pwodhgi, ikgi kendo ketgi kare nyaka ndalo giko chopi, nikech chiengʼ giko nyaka bi ka kinde ochopo.
| ועשה כרצנו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה | 36 |
“Ruodhno notim gimoro amora mohero. Enodhialre kendo enotingʼre malo moyombo nyasaye moro amora, kendo enowach gik mapok owinji kuom Nyasaye mar nyiseche. Enobed gi loch nyaka kinde mar mirima mager rum, nikech gik mosechan nyaka timre.
| ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל | 37 |
Ok nodew nyiseche kwerene, kata nyasach mon miluongo ni Tamuz, kata nyasaye moro amora, to enoketre malo moyombogi duto.
| ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה--ובחמדות | 38 |
Kar dewo nyisechegigo, to obiro mana miyo duongʼ mana nyasaye mar kuonde mochiel motegno, to nyasaye ma kwerene ne ok olamo obiro miyo duongʼ gi dhahabu kod fedha, gi kite ma nengogi tek kod mich ma nengogi tek.
| ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר (יכיר) ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר | 39 |
Enomuk kuonde mochiel motegno maonge ngʼama nyalo muko, kotiyo gi teko mar nyasaye moro ma ji okia kendo enochiw mich madongo ne jomo okawe nolich. Jogo enoketi jotelo mag ji mangʼeny kendo enopognegi lowo mar dwokonegi erokamano.
| ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר | 40 |
“To ka giko koro chiegni, ruodh Milambo notug kode lweny, kendo ruodh Nyandwat bende nowuogne gi geche mathoth mag lweny, gi farese kod yiedhi moriedo. Enomonj pinje mathoth kendo enoywegi ka ohula.
| ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו--אדום ומואב וראשית בני עמון | 41 |
Piny maber bende enomonji. Pinje mangʼeny nopodhi, makmana piny Edom gi Moab kod jotend Amon ema noresi e lwete.
| וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה | 42 |
Lochne nolandre kuom pinje mangʼeny kendo kata mana Misri ok notony e lwete.
| ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים--ולבים וכשים במצעדיו | 43 |
Enobed gi teko ewi mwandu duto kaka dhahabu gi fedha, kod mwandu duto mag Misri, kendo jo-Libya gi jo-Kush bende noluore.
| ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים | 44 |
Kata kamano, weche mane owinji koa yo Wuok chiengʼ gi yo Nyandwat nomiye luoro, kendo mano nomede mirima mondo omi onegi kendo otieki ji mangʼeny.
| ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו | 45 |
Enochung hembene mag lochne e kind nembe e tie got maler ma jaber. Kata kamano gikone nochopi, kendo onge ngʼama nokonye.
