עמוס 9
| ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט | 1 |
Je vis le Seigneur debout sur l’autel, il dit: "Frappe sur le chapiteau, pour que les linteaux soient ébranlés, et brise-les sur leur tête à tous. Leurs descendants, je les ferai périr par le glaive; pas un seul d’entre eux ne parviendra à fuir, personne ne pourra échapper.
| אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים--משם אורידם (Sheol h7585) | 2 |
Quand ils pénétreraient par effraction dans le Cheol, ma main les en arracherait, quand ils monteraient au ciel, je les en précipiterais. (Sheol h7585)
| ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים--משם אצוה את הנחש ונשכם | 3 |
S’Ils se cachaient sur le sommet du Carmel, je me mettrais à leur recherche pour les en enlever, s’ils voulaient se dérober à mes yeux au fond de la mer, là même je donnerais ordre au serpent de les mordre.
| ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה | 4 |
S’Ils s’en allaient en captivité devant leurs ennemis, là aussi je commanderais le glaive pour les égorger. Je dirigerai les regards sur eux, pour leur malheur, non pour leur bien."
| ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים | 5 |
Le Seigneur, Dieu-Cebaot, il effleure la terre et elle entre en fusion, tous ses habitants sont en deuil; elle se soulève tout entière comme le Nil et s’affaisse comme le fleuve de l’Egypte.
| הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו | 6 |
Il a bâti dans les cimes sa demeure sublime et appuyé sa voûte sur la terre; il appelle les eaux de la mer et les déverse sur la surface du sol. Eternel est son nom.
| הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר | 7 |
N’Êtes-vous pas pour moi comme les fils de l’Ethiopie, ô enfants d’Israël? dit le Seigneur. N’Ai-je pas fait émigrer Israël du pays d’Egypte comme les Philistins de Cafter et les Araméens de Kir?
| הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב--נאם יהוה | 8 |
Certes, les regards du Seigneur Dieu sont fixés sur ce royaume coupable, je l’extermine de dessus la face de la terre. Toutefois je ne veux pas exterminer complètement la maison de Jacob, dit l’Eternel.
| כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ | 9 |
Mais voici ce que j’ai décrété: je secouerai parmi tous les peuples la maison d’Israël, comme on secoue le crible, sans qu’un seul grain tombe à terre.
| בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו--הרעה | 10 |
Périront seuls par le glaive tous les pervers d’entre mon peuple, ceux qui disent: "Le malheur ne saurait nous approcher ni nous surprendre."
| ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם | 11 |
En ce jour, je relèverai la tente caduque de David, j’en réparerai les brèches, j’en restaurerai les ruines, je la rebâtirai solide comme au temps jadis,
| למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת | 12 |
en sorte qu’ils recueilleront l’héritage des derniers Iduméens et des autres nations, eux qui ont été désignés d’après mon nom, dit l’Eternel, qui accomplira tout cela.
| הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה | 13 |
Voici, des jours vont venir, dit l’Eternel, où le laboureur se rencontrera avec le moissonneur, celui qui foule le raisin avec celui qui répand les semences. Les montagnes ruisselleront de moût et toutes les collines deviendront liquides.
| ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם | 14 |
Je ramènerai les captifs de mon peuple Israël: ils restaureront leurs villes détruites et s’y établiront, planteront des vignes et en boiront le vin, cultiveront des jardins et en mangeront les fruits.
| ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם--אמר יהוה אלהיך | 15 |
Je les replanterai dans leur sol, et ils ne seront plus déracinés de ce sol que je leur ai donné, dit l’Eternel, ton Dieu."
