עמוס 8
| כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ | 1 |
Сице показа ми Господь Бог: и се, сосуд птицеловца.
| ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל--לא אוסיף עוד עבור לו | 2 |
И рече (Господь): что ты видиши, Амосе? И рех: сосуд птицеловца. И рече Господь ко мне: приспе конец на люди Моя Израиля, не приложу ксему еже мимоити его.
| והילילו שירות היכל ביום ההוא--נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס | 3 |
И восплачутся стропове храма в той день, глаголет Господь Бог: мнози падшии во всем месте, навергу молчание.
| שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי (עניי) ארץ | 4 |
Слышите убо сия, сокрушающии из утра убогаго и насильствующии нищих от земли,
| לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר--להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה | 5 |
глаголющии: когда прейдет месяц, и продамы, и (когда прейдут) субботы, и отверзем сокровища наша, еже сотворити меру малу, и увеличити мерило, и сотворити вес неправеден,
| לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר | 6 |
яко да притяжем убогия сребром и нищаго за сапоги, и от всякаго жита куплю сотворим?
| נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם | 7 |
Кленется Господь на презорство Иаковле, аще забудет в конец вся дела ваша:
| העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה (ונשקעה) כיאור מצרים | 8 |
и о сих не возмятется ли земля, и восплачется всяк живяй на ней? И взыдет яко река скончание (ея), и снидет якоже река Египетская.
| והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור | 9 |
И будет в той день, глаголет Господь Бог, зайдет солнце в полудне, и померкнет на земли в день свет:
| והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר | 10 |
и превращу праздники вашя в жалость и вся песни вашя в плачь, и возложу на всяк хребет вретище и на всяку главу плешь, и положу его яко жалость любимаго и сущыя с ним яко день болезни.
| הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים--כי אם לשמע את דברי יהוה | 11 |
Се, дние грядут, глаголет Господь, и послю глад на землю, не глад хлеба, ни жажду воды, но глад слышания слова Господня:
| ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו | 12 |
и поколеблются воды от моря до моря и от севера до восток, и обтекут ищуще словесе Господня, и не обрящут.
| ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים--בצמא | 13 |
В той день оскудеют девы добрыя и юноши в жажди,
| הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד | 14 |
кленущиися очищением Самарийским и глаголющии: жив бог твой, Дане, и жив бог твой, Вирсавее. И падут и не востанут ктому.
