עמוס 6

1 הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל

Woe to them that are at ease in Zion, and to them that are secure in the mountain of Samaria, the notable men of the chief of the nations, to whom the house of Israel come!

2 עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה--אם רב גבולם מגבלכם

Pass ye unto Calneh, and see; and from thence go ye to Hamath the great: then go down to Gath of the Philistines: be they better than these kingdoms? or is their border greater than your border?

3 המנדים ליום רע ותגשון שבת חמס

Ye that put far away the evil day, and cause the seat of violence to come near;

4 השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק

that lie upon beds of ivory, and stretch themselves upon their couches, and eat the lambs out of the flock, and the calves out of the midst of the stall;

5 הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר

that sing idle songs to the sound of the viol; that devise for themselves instruments of music, like David;

6 השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף

that drink wine in bowls, and anoint themselves with the chief ointments; but they are not grieved for the affliction of Joseph.

7 לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים

Therefore now shall they go captive with the first that go captive, and the revelry of them that stretched themselves shall pass away.

8 נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה

The Lord GOD hath sworn by himself, saith the LORD, the God of hosts; I abhor the excellency of Jacob, and hate his palaces: therefore will I deliver up the city with all that is therein.

9 והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד--ומתו

And it shall come to pass, if there remain ten men in one house, that they shall die.

10 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה

And when a man’s uncle shall take him up, even he that burneth him, to bring out the bones out of the house, and shall say unto him that is in the innermost parts of the house, Is there yet any with thee? and he shall say, No; then shall he say, Hold thy peace; for we may not make mention of the name of the LORD.

11 כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים

For, behold, the LORD commandeth, and the great house shall be smitten with breaches, and the little house with clefts.

12 הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה

Shall horses run upon the rock? will one plow [there] with oxen? that ye have turned judgment into gall, and the fruit of righteousness into wormwood:

13 השמחים ללא דבר האמרים--הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים

ye which rejoice in a thing of nought, which say, Have we not taken to us horns by our own strength?

14 כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות--גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה

For, behold, I will raise up against you a nation, O house of Israel, saith the LORD, the God of hosts; and they shall afflict you from the entering in of Hamath unto the brook of the Arabah.