שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה--בית ישראל | 1 |
נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה | 2 |
כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל | 3 |
כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו | 4 |
ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון | 5 |
דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל | 6 |
ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו | 7 |
עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו | 8 |
המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא | 9 |
שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו | 10 |
לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו--בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם | 11 |
כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו | 12 |
לכן המשכיל בעת ההיא--ידם כי עת רעה היא | 13 |
דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם--כאשר אמרתם | 14 |
שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות--שארית יוסף | 15 |
לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי | 16 |
ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה | 17 |
הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור | 18 |
כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית--וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש | 19 |
הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו | 20 |
שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם | 21 |
כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט | 22 |
הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע | 23 |
ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן | 24 |
הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה--בית ישראל | 25 |
ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם--כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם | 26 |
והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו | 27 |