< עמוס 5 >
שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה--בית ישראל | 1 |
Hear ye this word which I take up against you, as a lamentation, O house of Israel.
נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה | 2 |
She is fallen, she will not rise again—the virgin of Israel: she is thrown down upon her land; there is none to raise her up.
כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל | 3 |
For thus hath said the Lord Eternal, The city that goeth forth with a thousand shall retain but a hundred, and she that goeth forth with a hundred shall retain but ten, [left] to the house of Israel.
כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו | 4 |
For thus hath said the Lord unto the house of Israel, Seek ye for me, and ye shall live;
ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון | 5 |
But seek not for Beth-el, and into Gilgal enter not, and to Beer-sheba' do not pass over; for Gilgal shall surely go into exile, and Beth-el shall become naught.
דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל | 6 |
Seek for the Lord, and ye shall live: so that he come not suddenly like fire over the house of Joseph, and it devour, and there be none to quench it in Beth-el;
ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו | 7 |
Ye who change justice into wormwood, and cast down righteousness to the earth!
עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ--יהוה שמו | 8 |
[But] he maketh the seven stars and Orion, and changeth into morning the shadow of death, and maketh the day dark into night; he it is that calleth for the waters of the sea, and poureth them out over the face of the earth: The Lord is his name;
המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא | 9 |
That causeth wasting to prevail against the strong, so that wasting shall come against the fortress.
שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו | 10 |
They hate him that rebuketh in the gate, and him that speaketh uprightly they abhor.
לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו--בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם | 11 |
Therefore forasmuch as you tread down upon the poor, and ye take from him onerous contributions of corn: if ye have built houses of hewn stone, ye shall not dwell in them; if ye have planted pleasant vineyards, ye shall not drink their wine.
כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו | 12 |
For I know your manifold transgressions and your numerous sins: ye are those that are the adversaries of the just, that take a ransom, and that wrest [the cause of] the needy in the gate.
לכן המשכיל בעת ההיא--ידם כי עת רעה היא | 13 |
Therefore will the intelligent keep silence in that time; for it is an evil time.
דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם--כאשר אמרתם | 14 |
Seek for the good, and not the evil, in order that ye may live: and so will the Lord, the God of hosts, be with you, as ye have said.
שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות--שארית יוסף | 15 |
Hate the evil, and love the good, and establish justice firmly in the gate: perhaps the Lord the God of hosts will be gracious unto the remnant of Joseph.
לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי | 16 |
Therefore thus hath said the Eternal, the God of hosts, the Lord, On all public places there is lamentation, and in all the streets they cry, Woe! woe! and they call the husbandman to mourning, and to lamentation those skilled in wailing.
ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה | 17 |
And in all vineyards there is lamentation; for I will pass through thy midst, saith the Lord.
הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור | 18 |
Woe unto you that long for the day of the Lord! for what do you wish the day of the Lord? it is [one of] darkness, and not of light.
כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית--וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש | 19 |
As if a man were to flee from a lion, and a bear should meet him; and he enter into the house, and lean his hand against the wall, and a serpent should bite him.
הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו | 20 |
Behold the day of the Lord is [one of] darkness, and not of light; yea, it is obscure, and hath no brightness.
שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם | 21 |
I hate, I despise your feast-days, and I will not smell [the sacrifices] on your festive assemblies.
כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט | 22 |
For though ye should offer me burnt-offerings and your meat-offerings, I will not accept them in favor: and the peace-offerings of your fatted cattle will I not look at.
הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע | 23 |
Remove thou from around me the noise of thy songs: and the playing of thy psalteries I will not hear.
ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן | 24 |
But let justice roll along like water, and righteousness like a mighty stream.
הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה--בית ישראל | 25 |
Have ye offered unto me sacrifices and meat-offerings in the wilderness [during] forty years, O house of Israel?
ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם--כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם | 26 |
Bear then the canopy of your chief idol, and the figure of your images, the star of your god, which ye have made for yourselves.
והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו | 27 |
And I will cause you to go into exile far beyond Damascus, saith the Lord, The God of hosts is his name.