< עמוס 4 >
שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה | 1 |
Ecoutez cette parole, vaches grasses qui êtes sur la montagne de Samarie, qui opprimez les indigènes et qui écrasez les pauvres, qui dites à vos maîtres: Apportez, et nous boirons.
נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה | 2 |
Le Seigneur Dieu a juré par sa sainteté, disant: Voici que des jours viendront sur vous, et on vous enlèvera avec des perches, et on jettera vos restes dans des chaudières bouillantes.
ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה | 3 |
Et vous sortirez par des ouvertures, l’une devant l’autre, et vous serez jetées en Armon, dit le Seigneur.
באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם | 4 |
Venez à Béthel, et agissez avec impiété; allez à Galgala et multipliez vos prévarications; et amenez dès le matin vos victimes, et tous les trois jours apportez vos dîmes.
וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה | 5 |
Et offrez avec du levain des sacrifices de louange; et proclamez et annoncez des oblations volontaires; car c’est ainsi que vous l’avez voulu, fils d’Israël, dit le Seigneur Dieu.
וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה | 6 |
De là moi aussi, je vous ai donné un engourdissement de dents dans toutes vos villes, et un manque de pains dans tout votre pays, et vous n’êtes pas revenus à moi, dit le Seigneur.
וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש | 7 |
Moi aussi, je vous ai refusé la pluie, lorsqu’il restait encore trois mois jusqu’à la moisson; et j’ai fait pleuvoir sur une cité, et sur une autre cité je n’ai pas fait pleuvoir; une partie n’a pas reçu de pluie, et une partie sur laquelle je n’ai pas fait pleuvoir a été desséchée.
ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים--ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה | 8 |
Et deux et trois cités sont venues vers une seule cité afin d’y boire de l’eau, et elles n’ont pas été désaltérées; et vous n’êtes pas revenus à moi, dit le Seigneur.
הכיתי אתכם בשדפון ובירקון--הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה | 9 |
Je vous ai frappés d’un vent brûlant et de la nielle, et la chenille a dévoré la multitude de vos jardins et de vos vignes, et vos plants d’oliviers et vos plants de figuiers; et vous n’êtes pas revenus à moi, dit le Seigneur.
שלחתי בכם דבר בדרך מצרים--הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה | 10 |
J’ai envoyé contre vous la mort sur la voie de l’Egypte; j’ai frappé par le glaive vos jeunes hommes; j’ai étendu la captivité jusque sur vos chevaux; j’ai fait monter l’infection de vos camps à vos narines; et vous n’êtes pas revenus à moi, dit le Seigneur.
הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה | 11 |
Je vous ai détruits, comme le Seigneur a détruit Sodome et Gomorrhe; vous êtes devenus comme un tison arraché à un incendie; et vous n’êtes pas revenus à moi, dit le Seigneur.
לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל | 12 |
C’est pourquoi je te traiterai ainsi, ô Israël; et après que je t’aurai traité ainsi, prépare-toi à aller à la rencontre de ton Dieu, ô Israël.
כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ--יהוה אלהי צבאות שמו | 13 |
Parce que voici celui qui forme les montagnes et qui crée les vents, et qui annonce à l’homme sa parole, qui produit la nuée du matin, et qui marche sur les hauteurs de la terre; son nom est le Seigneur Dieu des armées.