עמוס 2

1 כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד

The Lord says: For Moab’s three crimes – no, four! – I will not rescind my judgment. They have burned to lime the bones of the king of Edom,

2 ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר

to desecrate the dead. So I will send a fire into Moab. It will devour the palaces of Kirioth, with a war-cry, with the sound of trumpets.

3 והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה

I will kill the ruler, all his nobles I will slay with him, says the Lord.

4 כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם

The Lord says: For Judah’s three crimes – no, four! – I will not rescind my judgment. They have rejected the law of the Lord and have not kept his statutes. Instead their false gods their ancestors followed, have led them astray.

5 ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם

So I will send a fire on Judah. It will devour the palaces of Jerusalem.

6 כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים

The Lord says: For Israel’s three crimes – no, four! – I will not rescind my judgment. They sell the righteous for money, the needy for a pair of shoes.

7 השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי

They trample on the head of the poor, push the humble out of the way. Father and son go to the same temple girl, and so profane my holy name.

8 ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם

They stretch themselves on garments taken in pledges beside every altar, and they drink the wine of those who have been fined in the house of their God.

9 ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת

It was I who destroyed the Amorites for your sake, whose height was like that of the cedars, as strong as oaks. I destroyed their fruit from above and their roots from below.

10 ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי

It was I who brought you up from the land of Egypt, led you forty years in the wilderness, brought you here to possess the land of the Amorites.

11 ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה

I raised up some of your sons to be prophets some of your youths to be Nazirites. Is not this indeed so, Israelites? says the Lord.

12 ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו

But you made the Nazirites drink wine and banned the prophets from prophesying.

13 הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר

Listen! It is I who will make you groan in your places, as a wagon groans under its load of grain.

14 ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו

Then flight will fail the swift, and the strength of the strongest will be useless. The warrior will not save his life,

15 ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו

the archer will not stand firm, the swift of foot will not escape, the horseman will not save his life.

16 ואמיץ לבו בגבורים--ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה

The bravest of warriors will flee away naked in that day, says the Lord.