שמואל ב 1

1 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים

And it came to pass after Saul was dead, that David returned from smiting Amalec, and David abode two days in Sekelac.

2 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו

And it came to pass on the third day, that, behold, a man came from the camp, from the people of Saul, and his garments were rent, and earth [was] upon his head: and it came to pass when he went in to David, that he fell upon the earth, and did obeisance to him.

3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי

And David said to him, Whence comest thou? and he said to him, I have escaped out of the camp of Israel.

4 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו

And David said to him, What [is] the matter? tell me. And he said, The people fled out of the battle, and many of the people have fallen and are dead, and Saul and Jonathan his son are dead.

5 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו

And David said to the young man who brought him the tidings, How knowest thou that Saul and Jonathan his son are dead?

6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו

And the young man that brought the tidings, said to him, I happened accidentally to be upon mount Gelbue; and, behold, Saul was leaning upon his spear, and, behold, the chariots and captains of horse pressed hard upon him.

7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני

And he looked behind him, and saw me, and called me; and I said, Behold, [here am] I.

8 ויאמר לי מי אתה ויאמר (ואמר) אליו עמלקי אנכי

And he said to me, Who art thou? and I said, I am an Amalekite.

9 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני--כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי

And he said to me, Stand, I pray thee, over me, and slay me, for a dreadful darkness has come upon me, for all my life [is] in me.

10 ואעמד עליו ואמתתהו--כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה

So I stood over him and slew him, because I knew he would not live after he was fallen; and I took the crown that was upon his head, and the bracelet that was upon his arm, and I have brought them hither to my lord.

11 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו

And David laid hold of his garments, and rent them; and all the men who were with him rent their garments.

12 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל--כי נפלו בחרב

And they lamented, and wept, and fasted till evening, for Saul and for Jonathan his son, and for the people of Juda, and for the house of Israel, because they were smitten with the sword.

13 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי

And David said to the young man who brought the tidings to him, Whence art thou? and he said, I am the son of an Amalekite sojourner.

14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה

And David said to him, How was it thou wast not afraid to lift thy hand to destroy the anointed of the Lord?

15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת

And David called one of his young men, and said, Go and fall upon him: and he smote him, and he died.

16 ויאמר אליו דוד דמיך (דמך) על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה

And David said to him, Thy blood [be] upon thine own head; for thy mouth has testified against thee, saying, I have slain the anointed of the Lord.

17 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו

And David lamented with this lamentation over Saul and over Jonathan his son.

18 ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר

And he gave orders to teach it the sons of Juda: behold, it is written in the book of Right.

19 הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים

Set up a pillar, O Israel, for the slain that died upon thy high places: how are the mighty fallen!

20 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים

Tell it not in Geth, and tell it not as glad tidings in the streets of Ascalon, lest the daughters of the Philistines rejoice, lest the daughters of the uncircumcised triumph.

21 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם--ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים--מגן שאול בלי משיח בשמן

Ye mountains of Gelbue, let not dew no rain descend upon you, nor fields of first-fruits [be upon you], for there the shield of the mighty ones has been grievously assailed; the shield of Saul was not anointed with oil.

22 מדם חללים מחלב גבורים--קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם

From the blood of the slain, and from the fat of the mighty, the bow of Jonathan returned not empty; and the sword of Saul turned not back empty.

23 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו

Saul and Jonathan, the beloved and the beautiful, were not divided: comely [were they] in their life, and in their death they were not divided: [they were] swifter than eagles, and they were stronger than lions.

24 בנות ישראל--אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן

Daughters of Israel, weep for Saul, who clothed you with scarlet together with your adorning, who added golden ornaments to your apparel.

25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה--יהונתן על במותיך חלל

How are the mighty fallen in the midst of the battle! O Jonathan, even the slain ones upon thy high places!

26 צר לי עליך אחי יהונתן--נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים

I am grieved for thee, my brother Jonathan; thou wast very lovely to me; thy love to me was wonderful beyond the love of women.

27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה

How are the mighty fallen, and the weapons of war perished!