< שמואל ב 9 >
ויאמר דוד--הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן | 1 |
And he said David ¿ for [is] there still [one] who he is left to [the] house of Saul so I may do with him covenant loyalty for sake of Jonathan.
ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך | 2 |
And [belonged] to [the] house of Saul a servant and name his [was] Ziba and people summoned him to David and he said the king to him ¿ [are] you Ziba and he said servant your.
ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים | 3 |
And he said the king ¿ [is] there not still anyone of [the] house of Saul so I may do with him [the] covenant loyalty of God and he said Ziba to the king still a son of Jonathan stricken of both feet.
ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר | 4 |
And he said to him the king where? [is] he and he said Ziba to the king here! he [is] [the] house of Makir [the] son of Ammiel in Lo Debar.
וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל--מלו דבר | 5 |
And he sent the king David and he took him from [the] house of Makir [the] son of Ammiel from Lo Debar.
ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך | 6 |
And he came Mephibosheth [the] son of Jonathan [the] son of Saul to David and he fell on face his and he bowed down and he said David O Mephibosheth and he said here! [is] servant your.
ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני--תמיד | 7 |
And he said to him David may not you be afraid for certainly I will do with you covenant loyalty for sake of Jonathan father your and I will restore to you all [the] land of Saul father your and you you will eat food on table my continually.
וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני | 8 |
And he bowed down and he said what? [is] servant your that you have turned to the dog dead who [is] like me.
ויקרא המלך אל ציבא נער שאול--ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך | 9 |
And he summoned the king Ziba [the] servant of Saul and he said to him all that it belonged to Saul and to all household his I have given to [the] son of master your.
ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים--ועשרים עבדים | 10 |
And you will work for him the land you and sons your and servants your and you will bring and it will be for [the] son of master your food and he will eat it and Mephibosheth [the] son of master your he will eat continually food on table my and [belonged] to Ziba fif-teen sons and twenty servants.
ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך | 11 |
And he said Ziba to the king according to all that he will command lord my the king servant his so he will do servant your and Mephibosheth [was] eating on table my like one from [the] children of the king.
ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת | 12 |
And [belonged] to Mephibosheth a son young and name his [was] Mica and every resident of [the] house of Ziba [were] servants of Mephibosheth.
ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו | 13 |
And Mephibosheth [was] dwelling in Jerusalem for on [the] table of the king continually he [was] eating and he ([was] lame *LA(bh)*) [the] two feet his.