שמואל ב 7

1 ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו

And it came to pass when the king sat in his house, and the Lord had given him an inheritance on every side [free] from all his enemies round about him;

2 ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה

that the king said to Nathan the prophet, Behold now, I live in a house of cedar, and the ark of the Lord dwells in the midst of a tent.

3 ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך

And Nathan said to the king, Go and do all that [is] in thine heart, for the Lord [is] with thee.

4 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר

And it came to pass in that night, that the word of the Lord came to Nathan, saying,

5 לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי

Go, and say to my servant David, Thus says the Lord, Thou shalt not build me a house for me to dwell in.

6 כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן

For I have not dwelt in a house from the day that I brought up the children of Israel out of Egypt to this day, but I have been walking in a lodge and in a tent,

7 בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים

wheresoever I went with all Israel. Have I ever spoken to any of the tribes of Israel, which I commanded to tend my people Israel, saying, Why have ye not built me a house of Cedar?

8 ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן--להיות נגיד על עמי על ישראל

And now thus shalt thou say to my servant David, Thus says the Lord Almighty, I took thee from the sheep-cote, that thou shouldest be a prince over my people, over Israel.

9 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ

And I was with thee wheresoever thou wentest, and I destroyed all thine enemies before thee, and I made thee renowned according to the renown of the great ones on the earth.

10 ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה

And I will appoint a place for my people Israel, and will plant them, and they shall dwell by themselves, and shall be no more distressed; and the son of iniquity shall no more afflict them, as he [has done] from the beginning,

11 ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה

from the days when I appointed judges over my people Israel: and I will give thee rest from all thine enemies, and the Lord will tell thee that thou shalt build a house to him.

12 כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו

And it shall come to pass when thy days shall have been fulfilled, and thou shalt sleep with thy fathers, that I will raise up thy seed after thee, even thine own issue, and I will establish his kingdom.

13 הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם

He shall build for me a house to my name, and I will set up his throne even for ever.

14 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן--אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם

I will be to him a father, and he shall be to me a son. And when he happens to transgress, then will I chasten him with the rod of men, and with the stripes of the sons of men.

15 וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך

But my mercy I will not take from him, as I took it from those whom I removed from my presence.

16 ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם

And his house shall be made sure, and his kingdom for ever before me, and his throne shall be set up for ever.

17 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה--כן דבר נתן אל דוד

According to all these words, and according to all this vision, so Nathan spoke to David.

18 ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי--כי הבאתני עד הלם

And king David came in, and sat before the Lord, and said, Who am I, O Lord, my Lord, and what [is] my house, that thou hast loved me hitherto?

19 ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה

Whereas I was very little before thee, O Lord, my Lord, yet thou spokest concerning the house of thy servant for a long time to [to come]. And [is] this the law of man, O Lord, my Lord?

20 ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה

And what shall David yet say to thee? and now thou knowest thy servant, O Lord, my Lord.

21 בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת--להודיע את עבדך

And thou hast wrought for thy servant's sake, and according to thy heart thou hast wrought all this greatness, to make it known to thy servant,

22 על כן גדלת יהוה אלהים כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו

that he may magnify thee, O my Lord; for there is no one like thee, and there is no God, but thou among all of whom we have heard with our ears.

23 ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ--אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו

And what other nation in the earth [is] as thy people Israel? whereas God was his guide, to redeem for himself a people to make thee a name, to do mightily and nobly, so that thou shouldest cast out nations an [their] tabernacles from the presence of thy people, whom thou didst redeem for thyself out of Egypt?

24 ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם--עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים

And thou has prepared for thyself thy people Israel to be a people for ever, and thou, Lord, art become their God.

25 ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת

And now, O my Lord, the Almighty Lord God of Israel, confirm the word for ever which thou hast spoken concerning thy servant and his house: and now as thou hast said,

26 ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך

Let thy name be magnified for ever.

27 כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת

Almighty Lord God of Israel, thou hast uncovered the ear of thy servant, saying, I will build thee a house: therefore thy servant has found [in] his heart to pray this prayer to thee.

28 ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת

And now, O Lord my Lord, thou art God; and thy words will be true, and thou hast spoken these good things concerning thy servant.

29 ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם

And now begin and bless the house of thy servant, that it may continue for ever before thee; for thou, O Lord, my Lord, hast spoken, and the house of thy servant shall be blessed with thy blessing so as to continue for ever.