שמואל ב 6

1 ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף

David volvió a reunir a todos los hombres elegidos de Israel, treinta mil.

2 ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה--להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו

David se levantó y fue con todo el pueblo que lo acompañaba desde Baale Judá, para hacer subir desde allí el arca de Dios, que se llama con el Nombre, el nombre de Yahvé de los Ejércitos que se sienta encima de los querubines.

3 וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה

Pusieron el arca de Dios en un carro nuevo y la sacaron de la casa de Abinadab, que estaba en la colina; Uza y Ahio, hijos de Abinadab, conducían el carro nuevo.

4 וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון

Lo sacaron de la casa de Abinadab que estaba en la colina, con el arca de Dios; y Ahio iba delante del arca.

5 ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים

David y toda la casa de Israel tocaban delante de Yahvé con toda clase de instrumentos de madera de ciprés, con arpas, con instrumentos de cuerda, con panderetas, con castañuelas y con címbalos.

6 ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו--כי שמטו הבקר

Cuando llegaron a la era de Nacón, Uza alcanzó el arca de Dios y se aferró a ella, pues el ganado tropezó.

7 ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים

La ira de Yahvé ardió contra Uza, y Dios lo hirió allí por su error; y murió allí junto al arca de Dios.

8 ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה

David se disgustó porque Yahvé había arremetido contra Uza; y llamó a ese lugar Fares Uza hasta el día de hoy.

9 וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה

David tuvo miedo de Yahvé aquel día, y dijo: “¿Cómo podría venir a mí el arca de Yahvé?”.

10 ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה--על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי

Así que David no quiso trasladar el arca de Yahvé para que estuviera con él en la ciudad de David, sino que la llevó a un lado, a la casa de Obed-Edom el geteo.

11 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי--שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו

El arca de Yahvé permaneció tres meses en la casa de Obed-Edom el geteo, y Yahvé bendijo a Obed-Edom y a toda su casa.

12 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד--בשמחה

Se le dijo al rey David: “El Señor ha bendecido la casa de Obed-Edom y todo lo que le pertenece, a causa del arca de Dios.” Entonces David fue y subió con alegría el arca de Dios desde la casa de Obed-Edom a la ciudad de David.

13 ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה--ששה צעדים ויזבח שור ומריא

Cuando los que llevaban el arca de Yahvé habían recorrido seis pasos, sacrificó un buey y un ternero cebado.

14 ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד

David danzó ante Yahvé con todas sus fuerzas, y se vistió con un efod de lino.

15 ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר

Entonces David y toda la casa de Israel subieron el arca de Yahvé con gritos y con el sonido de la trompeta.

16 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה

Cuando el arca de Yahvé llegó a la ciudad de David, Mical, hija de Saúl, se asomó a la ventana y vio al rey David saltando y danzando ante Yahvé; y lo despreció en su corazón.

17 ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים

Hicieron entrar el arca de Yahvé y la colocaron en su lugar, en medio de la tienda que David había montado para ella; y David ofreció holocaustos y ofrendas de paz ante Yahvé.

18 ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות

Cuando David terminó de ofrecer los holocaustos y las ofrendas de paz, bendijo al pueblo en nombre de Yahvé de los Ejércitos.

19 ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו

Dio a todo el pueblo, de entre toda la multitud de Israel, tanto a los hombres como a las mujeres, a cada uno una porción de pan, dátiles y pasas. Y todo el pueblo se fue, cada uno a su casa.

20 וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים

Entonces David volvió para bendecir a su familia. Mical, la hija de Saúl, salió al encuentro de David y dijo: “¡Qué glorioso ha sido hoy el rey de Israel, que se ha descubierto a los ojos de las criadas de sus siervos, como se descubre descaradamente uno de los vanidosos!”

21 ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה

David dijo a Mical: “Fue ante Yahvé, que me eligió por encima de tu padre y de toda su casa, para nombrarme príncipe del pueblo de Yahvé, de Israel. Por eso celebraré ante Yahvé.

22 ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה

Todavía seré más indigno que esto, y no tendré ningún valor a mis ojos. Pero las doncellas de las que has hablado me honrarán”.

23 ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד--עד יום מותה

Mical, hija de Saúl, no tuvo hijos hasta el día de su muerte.