שמואל ב 6

1 ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף

David assembla encore tous les hommes d'élite d'Israël, [qui furent] trente mille [hommes].

2 ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה--להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו

Puis David se leva et partit avec tout le peuple qui était avec lui vers Bahalé de Juda, pour transporter l'Arche de Dieu, duquel le nom est appelé: Le nom de l'Eternel des armées, qui habite entre les Chérubins sur l'Arche.

3 וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה

Et ils mirent l'Arche de Dieu sur un chariot tout neuf, et l'emmenèrent de la maison d'Abinadab, qui était au coteau; et Huza et Ahjo, enfants d'Abinadab, conduisaient le chariot neuf.

4 וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון

Et ils l'emmenèrent, savoir l'Arche de Dieu de la maison d'Abinadab, qui était au coteau, et Ahjo allait devant l'Arche.

5 ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים

Et David et toute la maison d'Israël jouaient devant l'Eternel de toutes sortes [d'instruments faits] de bois de sapin, et des violons, des musettes, des tambours, des sistres, et des cymbales.

6 ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו--כי שמטו הבקר

Et quand ils furent venus jusqu'à l'aire de Nacon, Huza porta [sa main] à l'Arche de Dieu, et la retint, parce que les bœufs avaient glissé.

7 ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים

Et la colère de l'Eternel s'enflamma contre Huza, et Dieu le frappa là à cause de son indiscrétion, et il mourut là près de l'Arche de Dieu.

8 ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה

Et David fut affligé de ce que l'Eternel avait fait brèche en [la personne] de Huza; c'est pourquoi on a appelé ce lieu-là jusqu'à aujourd'hui Pérets-Huza.

9 וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה

Et David eut peur de l'Eternel en ce jour-là, et dit: Comment l'Arche de l'Eternel entrerait-elle chez moi?

10 ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה--על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדם הגתי

Et David ne voulut point retirer l'Arche de l'Eternel chez soi en la Cité de David, mais il la fit détourner en la maison d'Hobed-Edom Guittien.

11 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי--שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו

Et l'Arche de l'Eternel demeura trois mois en la maison d'Hobed-Edom Guittien; et l'Eternel bénit Hobed-Edom, et toute sa maison.

12 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד--בשמחה

Depuis on vint dire à David: L'Eternel a béni la maison d'Hobed-Edom, et tout ce qui lui appartient, pour l'amour de l'Arche de Dieu; c'est pourquoi David s'en alla, et amena l'Arche de Dieu de la maison d'Hobed-Edom, en la Cité de David, avec joie.

13 ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה--ששה צעדים ויזבח שור ומריא

Et il arriva que quand ceux qui portaient l'Arche de Dieu eurent marche six pas, on sacrifia des taureaux et des béliers gras.

14 ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד

Et David sautait de toute sa force devant l'Eternel; et il était ceint d'un Ephod de lin.

15 ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר

Ainsi David et toute la maison d'Israël menaient l'Arche de l'Eternel avec des cris de joie, et au son des trompettes.

16 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה

Mais comme l'Arche de l'Eternel entrait dans la Cité de David, Mical fille de Saül, regardant par la fenêtre, vit le Roi David sautant de toute sa force devant l'Eternel, et elle le méprisa en son cœur.

17 ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים

Ils emmenèrent donc l'Arche de l'Eternel, et la posèrent en son lieu, dans un Tabernacle que David lui avait tendu. Et David offrit des holocaustes et des sacrifices de prospérités devant l'Eternel.

18 ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות

Quand David eut achevé d'offrir des holocaustes et des sacrifices de prospérités, il bénit le peuple au nom de l'Eternel des armées.

19 ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו

Et il partagea à tout le peuple, [savoir] à toute la multitude d'Israël, tant aux hommes qu'aux femmes, à chacun un gâteau, une pièce de chair, et une bouteille [de vin]; et tout le peuple s'en retourna chacun en sa maison.

20 וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים

Puis David s'en retourna pour bénir sa maison; et Mical fille de Saül vint au-devant de lui, et lui dit: Que le Roi d'Israël s'est fait aujourd'hui un grand honneur en se découvrant aujourd'hui devant les yeux des servantes de ses serviteurs, comme ferait un homme de néant, sans en avoir honte!

21 ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה

Et David dit à Mical: Ç'a été devant l'Eternel, qui m'a choisi plutôt que ton père, et que toute sa maison, et qui m'a commandé d'être le Conducteur de son peuple d'Israël; c'est pourquoi je me réjouirai devant l'Eternel.

22 ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה

Et je me rendrai encore plus abject que [je n'ai fait] cette fois, et je m'estimerai encore moins; malgré cela je serai honoré devant les servantes dont tu as parlé.

23 ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד--עד יום מותה

Or Mical fille de Saül n'eut point d'enfants jusqu'au jour de sa mort.