שמואל ב 5

1 ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד--חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו

Then all the tribes of Israel came to David at Hebron and spoke, saying, “Behold, we are your bone and your flesh.

2 גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא (המוציא) והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל

In times past, when Saul was king over us, it was you who led Israel out and in. The LORD said to you, ‘You will be shepherd of my people Israel, and you will be prince over Israel.’”

3 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל

So all the elders of Israel came to the king to Hebron, and King David made a covenant with them in Hebron before the LORD; and they anointed David king over Israel.

4 בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך

David was thirty years old when he began to reign, and he reigned forty years.

5 בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה

In Hebron he reigned over Judah seven years and six months, and in Jerusalem he reigned thirty-three years over all Israel and Judah.

6 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה

The king and his men went to Jerusalem against the Jebusites, the inhabitants of the land, who spoke to David, saying, “The blind and the lame will keep you out of here,” thinking, “David can’t come in here.”

7 וילכד דוד את מצדת ציון--היא עיר דוד

Nevertheless David took the stronghold of Zion. This is David’s city.

8 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו (שנואי) נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית

David said on that day, “Whoever strikes the Jebusites, let him go up to the watercourse and strike those lame and blind, who are hated by David’s soul.” Therefore they say, “The blind and the lame can’t come into the house.”

9 וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה

David lived in the stronghold, and called it David’s city. David built around from Millo and inward.

10 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו

David grew greater and greater, for the LORD, the God of Hosts, was with him.

11 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד

Hiram king of Tyre sent messengers to David, with cedar trees, carpenters, and masons; and they built David a house.

12 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל

David perceived that the LORD had established him king over Israel, and that he had exalted his kingdom for his people Israel’s sake.

13 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות

David took more concubines and wives for himself out of Jerusalem, after he had come from Hebron; and more sons and daughters were born to David.

14 ואלה שמות הילדים לו--בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה

These are the names of those who were born to him in Jerusalem: Shammua, Shobab, Nathan, Solomon,

15 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע

Ibhar, Elishua, Nepheg, Japhia,

16 ואלישמע ואלידע ואליפלט

Elishama, Eliada, and Eliphelet.

17 וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה

When the Philistines heard that they had anointed David king over Israel, all the Philistines went up to seek David, but David heard about it and went down to the stronghold.

18 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים

Now the Philistines had come and spread themselves in the valley of Rephaim.

19 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך

David enquired of the LORD, saying, “Shall I go up against the Philistines? Will you deliver them into my hand?” The LORD said to David, “Go up; for I will certainly deliver the Philistines into your hand.”

20 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא--בעל פרצים

David came to Baal Perazim, and David struck them there. Then he said, “The LORD has broken my enemies before me, like the breach of waters.” Therefore he called the name of that place Baal Perazim.

21 ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו

They left their images there, and David and his men took them away.

22 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים

The Philistines came up yet again and spread themselves in the valley of Rephaim.

23 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים

When David enquired of the LORD, he said, “You shall not go up. Circle around behind them, and attack them in front of the mulberry trees.

24 ויהי בשמעך (כשמעך) את קול צעדה בראשי הבכאים--אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים

When you hear the sound of marching in the tops of the mulberry trees, then stir yourself up; for then the LORD has gone out before you to strike the army of the Philistines.”

25 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר

David did so, as the LORD commanded him, and struck the Philistines all the way from Geba to Gezer.