שמואל ב 5

1 ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד--חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו

And all the tribes of Israel come to David, to Hebron, and speak, saying, “Behold, we [are] your bone and your flesh;

2 גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא (המוציא) והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל

also thus far, in Saul’s being king over us, you have been he who is bringing out and bringing in Israel, and YHWH says to you, You feed My people Israel, and you are for leader over Israel.”

3 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל

And all [the] elderly of Israel come to the king, to Hebron, and King David makes a covenant with them in Hebron before YHWH, and they anoint David for king over Israel.

4 בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך

A son of thirty years [is] David in his being king; he has reigned [for] forty years;

5 בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה

he reigned over Judah in Hebron [for] seven years and six months, and in Jerusalem he reigned [for] thirty-three years, over all Israel and Judah.

6 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה

And the king goes, and his men, to Jerusalem, to the Jebusite, the inhabitant of the land, and they speak to David, saying, “You do not come in here, except [that] you turn aside the blind and the lame,” saying, “David does not come in here.”

7 וילכד דוד את מצדת ציון--היא עיר דוד

And David captures the fortress of Zion, it [is] the City of David.

8 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו (שנואי) נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית

And on that day David says, “Anyone striking the Jebusite, let him go up by the watercourse (and the lame and the blind—the hated of David’s soul).” Therefore they say, “The blind and lame—he does not come into the house.”

9 וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה

And David dwells in the fortress, and calls it the City of David, and David builds all around, from Millo and inward,

10 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו

and David goes, going on and becoming great, and YHWH, God of Hosts, [is] with him.

11 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד

And Hiram king of Tyre sends messengers to David, and cedar-trees, and craftsmen of wood, and craftsmen of stone, for walls, and they build a house for David,

12 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל

and David knows that YHWH has established him for king over Israel, and that He has lifted up his kingdom, because of His people Israel.

13 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות

And again David takes concubines and wives out of Jerusalem, after his coming from Hebron, and again there are born to David sons and daughters.

14 ואלה שמות הילדים לו--בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה

And these [are] the names of those born to him in Jerusalem: Shammuah, and Shobab, and Nathan, and Solomon,

15 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע

and Ibhar, and Elishua, and Nepheg, and Japhia,

16 ואלישמע ואלידע ואליפלט

and Elishama, and Eliada, and Eliphalet.

17 וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה

And the Philistines hear that they have anointed David for king over Israel, and all the Philistines come up to seek David, and David hears, and goes down to the fortress,

18 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים

and the Philistines have come, and are spread out in the Valley of Rephaim.

19 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך

And David asks of YHWH, saying, “Do I go up to the Philistines? Do You give them into my hand?” And YHWH says to David, “Go up, for I certainly give the Philistines into your hand.”

20 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא--בעל פרצים

And David comes to Ba‘al-Perazim, and David strikes them there, and says, “YHWH has broken forth [on] my enemies before me, as the breaking forth of waters”; therefore he has called the name of that place Ba‘al-Perazim.

21 ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו

And they forsake their idols there, and David and his men lift them up.

22 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים

And the Philistines add again to come up, and are spread out in the Valley of Rephaim,

23 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים

and David asks of YHWH, and He says, “You do not go up, turn around to their rear, and you have come to them from the front [[or in front]] of the mulberries,

24 ויהי בשמעך (כשמעך) את קול צעדה בראשי הבכאים--אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים

and it comes to pass, in your hearing the sound of a stepping in the tops of the mulberries, then you move sharply, for then YHWH has gone out before you to strike in the camp of the Philistines.”

25 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר

And David does so, as YHWH commanded him, and strikes the Philistines from Geba to your coming to Gazer.