שמואל ב 4

1 וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו

Lorsque le fils de Saül apprit qu’Abner était mort à Hébron, ses mains restèrent sans force, et tout Israël fut dans l’épouvante.

2 ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי--מבני בנימן כי גם בארות תחשב על בנימן

Le fils de Saül avait deux chefs de bandes, dont l’un s’appelait Baana et l’autre Récab; ils étaient fils de Rimmon de Beéroth, d’entre les fils de Benjamin. Car Beéroth était regardée comme faisant partie de Benjamin,

3 ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה

et les Beérothiens s’étaient enfuis à Guitthaïm, où ils ont habité jusqu’à ce jour.

4 וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת

Jonathan, fils de Saül, avait un fils perclus des pieds; et âgé de cinq ans lorsqu’arriva de Jizreel la nouvelle de la mort de Saül et de Jonathan; sa nourrice le prit et s’enfuit, et, comme elle précipitait sa fuite, il tomba et resta boiteux; son nom était Mephiboscheth.

5 וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים

Or les fils de Rimmon de Beéroth, Récab et Baana, se rendirent pendant la chaleur du jour à la maison d’Isch-Boscheth, qui était couché pour son repos de midi.

6 והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו

Ils pénétrèrent jusqu’au milieu de la maison, comme pour prendre du froment, et ils le frappèrent au ventre; puis Récab et Baana, son frère, se sauvèrent.

7 ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה

Ils entrèrent donc dans la maison pendant qu’il reposait sur son lit dans sa chambre à coucher, ils le frappèrent et le firent mourir, et ils lui coupèrent la tête. Ils prirent sa tête, et ils marchèrent toute la nuit au travers de la plaine.

8 ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו

Ils apportèrent la tête d’Isch-Boscheth à David dans Hébron, et ils dirent au roi: Voici la tête d’Isch-Boscheth, fils de Saül, ton ennemi, qui en voulait à ta vie; l’Éternel venge aujourd’hui le roi mon seigneur de Saül et de sa race.

9 ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי--ויאמר להם חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה

David répondit à Récab et à Baana, son frère, fils de Rimmon de Beéroth: L’Éternel qui m’a délivré de tout péril est vivant!

10 כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג--אשר לתתי לו בשרה

celui qui est venu me dire: Voici, Saül est mort, et qui croyait m’annoncer une bonne nouvelle, je l’ai fait saisir et tuer à Tsiklag, pour lui donner le salaire de son message;

11 אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו--על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ

et quand des méchants ont assassiné un homme juste dans sa maison et sur sa couche, combien plus ne redemanderai-je pas son sang de vos mains et ne vous exterminerai-je pas de la terre?

12 ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון

Et David ordonna à ses gens de les tuer; ils leur coupèrent les mains et les pieds, et les pendirent au bord de l’étang d’Hébron. Ils prirent ensuite la tête d’Isch-Boscheth, et l’enterrèrent dans le sépulcre d’Abner à Hébron.