שמואל ב 22
| וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול | 1 |
David richtete an Jahwe die Worte dieses Lieds zu der Zeit, als Jahwe ihn aus der Hand aller seiner Feinde und aus der Hand Sauls errettet hatte.
| ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי | 2 |
Er sprach: Jahwe ist mein Fels in meiner Drangsal und der mir Rettung schafft.
| אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני | 3 |
Mein Gott ist mein Hort, bei dem ich Zuflucht suche, mein Schild und mein Heilshorn, meine Burg und meine Zuflucht, mein Befreier, der du von Gewaltthat mich befreist.
| מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע | 4 |
Den Preiswürdigen rufe ich, Jahwe, so werde ich von meinen Feinden befreit.
| כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני | 5 |
Denn umringt hatten mich Wasserwogen, tückische Bäche schreckten mich;
| חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות (Sheol h7585) | 6 |
Bande der Unterwelt umfingen mich, Schlingen des Todes überfielen mich. (Sheol h7585)
| בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו | 7 |
Da mir angst ward, rief ich Jahwe an und zu meinem Gotte schrie ich: Er erhörte aus seinem Palaste meine Stimme und mein Geschrei drang zu seinen Ohren.
| ותגעש (ויתגעש) ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו | 8 |
Er blickte her - da wankte die Erde; des Himmels Grundfesten erbebten und schwankten hin und her, weil er ergrimmt war.
| עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו | 9 |
Rauch stieg auf in seiner Nase, und Feuer fraß aus seinem Munde, glühende Kohlen brannten von ihm aus.
| ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו | 10 |
Er neigte den Himmel und ließ sich herab, während Dunkel unter seinen Füßen war.
| וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח | 11 |
Er bestieg einen Kerub und flog dahin und schwebte einher auf den Fittigen des Windes.
| וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים | 12 |
Er umgab sich mit Finsternis als einer Hütte, mit Wasserdunkel, dichte Wolken.
| מנגה נגדו בערו גחלי אש | 13 |
Vom Glanze vor ihm brachen hervor Hagel und Feuerkohlen;
| ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו | 14 |
es donnerte vom Himmel Jahwe und der Höchste ließ seine Stimme erschallen.
| וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (ויהם) | 15 |
Er schleuderte Pfeile und zerstreute sie, blitzte Blitze und scheuchte sie.
| ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו | 16 |
Da wurden sichtbar die Betten des Meeres, bloßgelegt die Grundfesten des Erdkreises vor dem Schelten Jahwes, vor dem Schnauben des Odems seiner Nase.
| ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים | 17 |
Er langte herab aus der Höhe, ergriff mich, zog mich aus großen Wassern.
| יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני | 18 |
Er entriß mich meinem starken Feinde, meinen Hassern, weil sie mir zu mächtig waren.
| יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי | 19 |
Sie überfielen mich an meinem Unglückstage, aber Jahwe ward meine Stütze.
| ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי | 20 |
Er führte mich heraus in freien Raum, riß mich heraus, weil er Wohlgefallen an mir hatte.
| יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי | 21 |
Jahwe erweist mir nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände vergilt er mir.
| כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי | 22 |
Denn ich hielt inne die Wege Jahwes und frevelte nicht gegen meinen Gott.
| כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה | 23 |
Denn alle seine Rechte sind mir gegenwärtig, und seine Satzungen schob ich nicht beiseite.
| ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני | 24 |
Ich war redlich gegen ihn und hütete mich vor meiner Verschuldung:
| וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו | 25 |
Da vergalt mir Jahwe nach meiner Gerechtigkeit, nach der Reinheit meiner Hände vor seinen Augen.
| עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם | 26 |
Gegen die Liebreichen zeigst du dich liebreich, gegen die Redlichen zeigst du dich redlich.
| עם נבר תתבר ועם עקש תתפל | 27 |
gegen den Lauteren zeigst du dich lauter und gegen den Verkehrten zeigst du dich verdreht.
| ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל | 28 |
Und du schaffst Hilfe gedrücktem Volke, aber die Augen aller Hoffärtigen erniedrigst du.
| כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי | 29 |
Denn du bist mein Leuchte, Jahwe, und Jahwe erhellt meine Finsternis.
| כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור | 30 |
Denn durch dich zerbreche ich Mauern, mit meinem Gotte springe ich über Wälle.
| האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה-- מגן הוא לכל החסים בו | 31 |
Gottes Weg ist vollkommen! Das Wort Jahwes ist durchläutert: ein Schild ist er allen, die bei ihm Zuflucht suchen.
| כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו | 32 |
Denn wer ist Gott außer Jahwe, und wer ein Hort außer unserem Gott?
| האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו (דרכי) | 33 |
Dem Gott, der mich mit Stärke gürtet und meinen Weg eben macht;
| משוה רגליו (רגלי) כאילות ועל במתי יעמדני | 34 |
der meine Füße den Hindinnen gleich macht und mich auf Höhen stellt;
| מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי | 35 |
der meine Hände streiten lehrt, daß meine Arme den ehernen Bogen spannen.
| ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני | 36 |
Und du gabst mir den Schild deines Heils und deine Herablassung machte mich groß.
| תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי | 37 |
Du machtest weiten Raum für meinen Schritt, und meine Knöchel wanken nicht.
| ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם | 38 |
Ich verfolgte meine Feinde und holte sie ein und kehrte nicht um, bis ich sie vernichtet;
| ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי | 39 |
ich vernichtete und zerschmetterte sie, daß sie nicht mehr aufstanden und hinsanken unter meine Füße.
| ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני | 40 |
Du gürtetest mich mit Stärke zum Streit, beugtest meine Widersacher unter mich.
| ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם | 41 |
Du ließest mein Feinde vor mir fliehen; meine Hasser - die rottete ich aus!
| ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם | 42 |
Sie schrieen - aber da war kein Helfer, zu Jahwe - aber er antwortete ihnen nicht.
| ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם | 43 |
Und ich zermalmte sie wie Staub auf dem Boden, wie Gassenkot zertrat ich sie, goß ich sie aus.
| ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני | 44 |
Du errettetest mich aus Völkerfehden, setzest mich zum Haupte der Heiden: Leute, die ich nicht kannte, wurden mir unterthan.
| בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי | 45 |
Aufs Hörensagen gehorchen sie mir, die Söhne der Fremde schmeicheln mir.
| בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם | 46 |
Die Söhne der Fremde schmachten dahin und zittern hervor aus ihren Schlössern.
| חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי | 47 |
Es lebt Jahwe und gepriesen ist mein Hort, und hoch erhaben der Gott, der Fels meines Heils;
| האל הנתן נקמת לי ומריד עמים תחתני | 48 |
der Gott, der mir Rache gab und die Völker unter mich that,
| ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני | 49 |
der mich herausnahm aus meinen Feinden, und über meine Widersacher erhöhtest du mich. Vor dem Manne voll Gewaltthaten errettetest du mich.
| על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר | 50 |
Darum will ich dich preisen, Jahwe, unter den Heiden und deinem Namen singen,
| מגדיל (מגדול) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם | 51 |
der seinem Könige großes Heil verleiht und seinem Gesalbten Huld erweist, David und seinem Samen bis in Ewigkeit!
