שמואל ב 22
| וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול | 1 |
Et David adressa à l'Éternel les paroles de ce cantique, lorsque l'Éternel l'eut délivré de la main de tous ses ennemis et de la main de Saül
| ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי | 2 |
et il dit: Éternel, mon rocher, mon asile et mon libérateur,
| אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני | 3 |
ô Dieu, mon rocher, où je vais m'abriter! mon bouclier, corne de mon salut, mon boulevard et mon refuge, mon Sauveur, de la violence tu me sauves!
| מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע | 4 |
Loué soit l'Éternel, me suis-je écrié, et de mes ennemis j'ai été délivré.
| כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני | 5 |
Car les vagues de la mort m'enserraient, et les torrents de l'adversité m'épouvantaient,
| חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות (Sheol h7585) | 6 |
les chaînes des Enfers m'enlaçaient et j'étais pris dans les rêts de la mort. (Sheol h7585)
| בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו | 7 |
Dans mon angoisse j'invoquai l'Éternel et à mon Dieu j'adressai mon appel, et de son palais Il entendit ma voix, et mes cris [vinrent] à ses oreilles.
| ותגעש (ויתגעש) ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו | 8 |
Alors la terre oscilla et trembla, les fondements des Cieux s'ébranlèrent et tremblèrent, parce qu'il était courroucé.
| עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו | 9 |
Une fumée sortit de ses narines, et de sa bouche, un feu dévorant, et Il fit jaillir des charbons ardents,
| ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו | 10 |
et Il inclina le Ciel et Il descendit, et l'obscurité était sous ses pieds.
| וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח | 11 |
Et Il était monté sur le Chérubin et volait Et Il se montra sur les ailes du vent,
| וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים | 12 |
et autour de Lui Il fit sa tente des ténèbres, des amas d'eau et des sombres nuées.
| מנגה נגדו בערו גחלי אש | 13 |
De la splendeur qui le précède, jaillirent les charbons ardents.
| ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו | 14 |
L'Éternel tonna du ciel et le Très-Haut émit sa voix,
| וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם (ויהם) | 15 |
et Il lança ses flèches et Il les dissipa, la foudre, et Il les défit.
| ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו | 16 |
Et l'on vit paraître les vallées de la mer, et les fondements du monde furent mis à nu au grondement de l'Éternel, au souffle du vent de ses narines.
| ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים | 17 |
Il tendit [sa main] d'en haut et me prit et Il me retira des grandes eaux.
| יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני | 18 |
Il me sauva de mes puissants ennemis, de mes adversaires qui l'emportaient sur moi.
| יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי | 19 |
Ils m'attaquaient au jour du malheur, mais l'Éternel fut un soutien pour moi.
| ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי | 20 |
Il m'amena au large, Il me dégagea parce qu'il m'était propice.
| יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי | 21 |
L'Éternel me traita selon ma justice, et me rendit selon la pureté de mes mains;
| כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי | 22 |
car je gardais les voies de l'Éternel, et n'étais point rebelle à mon Dieu.
| כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה | 23 |
Car j'avais toutes ses lois sous les yeux, et ne m'écartais pas de ses commandements;
| ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני | 24 |
j'étais sans reproche envers Lui, et je prenais garde de me rendre coupable.
| וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו | 25 |
Aussi l'Éternel me rendit selon ma justice, selon ma pureté dont Il était témoin.
| עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם | 26 |
A celui qui t'aime, tu donnes ton amour, tu te montres juste pour l'homme juste,
| עם נבר תתבר ועם עקש תתפל | 27 |
tu es pur envers celui qui est pur, et tu trahis celui qui est perfide.
| ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל | 28 |
Et tu es en aide au peuple qui souffre, et tes yeux sont sur les superbes pour les humilier.
| כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי | 29 |
Oui, tu as été mon flambeau, Éternel, et l'Éternel éclaira mes ténèbres.
| כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור | 30 |
Avec toi j'affrontai des bataillons, et avec mon Dieu je franchis des murailles.
| האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה-- מגן הוא לכל החסים בו | 31 |
Les voies de Dieu ne sont point trompeuses, et la parole de l'Éternel est sans alliage. Il est un bouclier pour quiconque le réclame.
| כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו | 32 |
Car qui est-ce qui est Dieu hors l'Éternel? et qui est un rocher sinon notre Dieu,
| האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו (דרכי) | 33 |
ce Dieu qui fut ma forte citadelle et guida le juste dans Sa voie?
| משוה רגליו (רגלי) כאילות ועל במתי יעמדני | 34 |
Il assimila mes pieds à ceux de la biche, et Il m'établit sur mes hauteurs.
| מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי | 35 |
Il forma mes mains au combat, et mon bras sut bander l'arc d'airain.
| ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני | 36 |
Tu me donnas le bouclier de ton secours, et en m'exauçant tu m'agrandis.
| תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי | 37 |
Sous mes pieds tu donnas de l'espace à mes pas, et mes talons ne furent point vacillants.
| ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם | 38 |
Je poursuivis mes ennemis et les anéantis, et je ne revins pas qu'ils ne fussent détruits;
| ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי | 39 |
je les achevai, et les écrasai, et ils n'ont pu se relever, ils tombèrent sous mes pieds.
| ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני | 40 |
Tu me ceignis de force pour la bataille, et tu fis plier mes adversaires sous moi.
| ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם | 41 |
Tu me fis voir le dos de mes ennemis, et j'anéantis ceux qui me haïssaient.
| ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם | 42 |
Ils regardèrent autour d'eux; il n'y eut point de sauveur, vers l'Éternel, Il ne leur répondit pas.
| ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם | 43 |
Je les pulvérisai comme la poudre de la terre, comme la boue des rues les foulai, les broyai.
| ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני | 44 |
Tu me délivras des attaques de mon peuple, et me gardas pour chef des nations; des peuples à moi inconnus me sont asservis;
| בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי | 45 |
les enfants de l'étranger devinrent mes flatteurs; sur ma renommée ils se soumirent.
| בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם | 46 |
Les enfants de l'étranger sont en décadence, et quittent alarmés leurs châteaux.
| חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי | 47 |
Vive l'Éternel! béni soit mon rocher! qu'il soit exalté le Dieu, mon rocher, mon sauveur,
| האל הנתן נקמת לי ומריד עמים תחתני | 48 |
le Dieu qui m'accorda la vengeance et m'assujettit les peuples,
| ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני | 49 |
qui me délivra de mes ennemis, m'éleva au-dessus de mes adversaires et me fit échapper à l'homme violent!
| על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר | 50 |
Aussi je veux te chanter parmi les peuples, Éternel, et célébrer ton Nom,
| מגדיל (מגדול) ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם | 51 |
ô toi, qui accordes un grand salut à ton Roi, et fais miséricorde à ton Oint, à David et à sa race éternellement.
