< שמואל ב 18 >
ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות | 1 |
And he mustered David the people which [was] with him and he appointed over them commanders of thousands and commanders of hundreds.
וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם | 2 |
And he sent out David the people the third [was] in [the] hand of Joab and the third [was] in [the] hand of Abishai [the] son of Zeruiah [the] brother of Joab and the third [was] in [the] hand of Ittai the Gittite. And he said the king to the people certainly I will go out also I with you.
ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב--כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר (לעזור) | 3 |
And it said the people not you must go out for if certainly [if] we will flee not they will set to us heart and if they will die half of us not they will set to us heart for now like us ten thousand and therefore [is] good that you will be us from [the] city (to help. *Q(K)*)
ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים | 4 |
And he said to them the king [that] which it will be good in view your I will do and he stood the king to [the] side of the gate and all the people they went out to hundreds and to thousands.
ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים--על דבר אבשלום | 5 |
And he commanded the king Joab and Abishai and Ittai saying to gentleness for me to the young man to Absalom and all the people they heard when commanded the king all the commanders on [the] matter of Absalom.
ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים | 6 |
And it went out the people the field to meet Israel and it was the battle in [the] forest of Ephraim.
וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא--עשרים אלף | 7 |
And they were defeated there [the] people of Israel before [the] servants of David and it was there the slaughter great on the day that twenty thousand.
ותהי שם המלחמה נפצות (נפוצת) על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא | 8 |
And it was there the battle (scattered *Q(K)*) over [the] face of all the land and it increased the forest to consume among the people more than [those] whom it consumed the sword on the day that.
ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר | 9 |
And he was met Absalom before [the] servants of David and Absalom [was] riding on the mule and it went the mule under [the] branche[s] of the oak great and it was firm head his in the oak and he was put between the heavens and between the earth and the mule which [was] under him it passed on.
וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה | 10 |
And he saw a man one and he told to Joab and he said there! I saw Absalom hung up in the oak.
ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת | 11 |
And he said Joab to the man who had told to him and there! you saw and why? not did you strike down him there [the] ground towards and on me to give to you ten silver and a belt one.
ויאמר האיש אל יואב ולא (ולוא) אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום | 12 |
And he said the man to Joab (and if *Q(k)*) I [were] weighing on hands my a thousand silver not I will stretch out hand my against [the] son of the king for in ears our he commanded the king you and Abishai and Ittai saying protect whoever the young man Absalom.
או עשיתי בנפשו (בנפשי) שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד | 13 |
Or I had done (on life my *Q(K)*) falsehood and any thing not it is hidden from the king and you you will stand from in front.
ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום--עודנו חי בלב האלה | 14 |
And he said Joab not thus I will wait before you and he took three spears in hand his and he thrust them in [the] heart of Absalom still he [was] alive in [the] heart of the oak.
ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימתהו | 15 |
And they surrounded [him] ten young men [the] bearers of [the] armor of Joab and they struck Absalom and they killed him.
ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם | 16 |
And he gave a blast Joab on the trumpet and it turned back the people from pursuing after Israel for he restrained Joab the people.
ויקחו את אבשלום וישלכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל--נסו איש לאהלו | 17 |
And they took Absalom and they threw him in the forest into the pit great and they set up over him a heap of stones great very and all Israel they fled each (to tents his. *Q(K)*)
ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך--כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום עד היום הזה | 18 |
And Absalom he had taken and he had set up for himself (in life his *Q(K)*) a pillar which [is] in [the] valley of the king for he said not [belongs] to me a son in order to cause to be remembered name my and he called the pillar on own name his and it has been called to it [the] monument of Absalom until the day this.
ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך כי שפטו יהוה מיד איביו | 19 |
And Ahimaaz [the] son of Zadok he said let me run please and let me bear [the] news to the king that he has vindicated him Yahweh from [the] hand of enemies his.
ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על (כן) בן המלך מת | 20 |
And he said to him Joab not [are] a man of news you day this and you will bear news on a day another and day this not you will bear [the] news for (since *Q(K)*) [the] son of the king he has died.
ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ | 21 |
And he said Joab to the Cushite go tell to the king [that] which you have seen and he bowed down [the] Cushite to Joab and he ran.
ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת | 22 |
And he repeated again Ahimaaz [the] son of Zadok and he said to Joab and may it be whatever let me run please also I after the Cushite and he said Joab why? this [are] you running O son my and [will belong] to you not good news finding.
ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי | 23 |
And may it be whatever I will run and he said to him run and he ran Ahimaaz [the] way of the plain and he passed by the Cushite.
ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו | 24 |
And David [was] sitting between [the] two the gates and he went the watchman to [the] roof of the gate to the wall and he lifted up eyes his and he saw and there! a man [was] running to only him.
ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב | 25 |
And he called out the watchman and he told to the king and he said the king if to only him news [is] in mouth his and he came continuously and approaching.
וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר | 26 |
And he saw the watchman a man another running and he called out the watchman to the gatekeeper and he said there! a man [is] running to only him and he said the king also this one [is] bearing news.
ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא | 27 |
And he said the watchman I [am] seeing [the] running of the first [one] like [the] running of Ahimaaz [the] son of Zadok and he said the king [is] a man good this and with news good he is coming.
ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך | 28 |
And he called out Ahimaaz and he said to the king peace and he bowed down to the king to face his [the] ground towards. And he said blessed [be] Yahweh God your who he has delivered up the men who they lifted up hand their against lord my the king.
ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה | 29 |
And he said the king [does] peace? [belong] to the young man to Absalom and he said Ahimaaz I saw the multitude great to send [the] servant of the king Joab and servant your and not I know whatever.
ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד | 30 |
And he said the king go around stand thus and he went around and he stood.
והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך--כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך | 31 |
And here! the Cushite [was] coming and he said the Cushite let him receive [the] news lord my the king for he has vindicated you Yahweh this day from [the] hand of all those [who] rose up on you.
ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה | 32 |
And he said the king to the Cushite ¿ [does] peace [belong] to the young man to Absalom and he said the Cushite let them be like the young man [the] enemies of lord my the king and all [those] who they have risen up on you for harm.
וירגז המלך ויעל על עלית השער--ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני | 33 |
And he was agitated the king and he went up to [the] upper room of the gate and he wept and thus - he said when went he O son my Absalom son my son my Absalom who? will he give died I I in place of you O Absalom son my son my.