שמואל ב 16

1 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפיבשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ--ונבל יין

And when David was a little past the top [of the ascent], behold, Ziba the servant of Mephibosheth met him, with a couple of asses saddled, and upon them two hundred loaves of bread, and an hundred clusters of raisins, and an hundred of summer fruits, and a bottle of wine.

2 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם (והלחם) והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר

And the king said unto Ziba, What meanest thou by these? And Ziba said, The asses be for the king’s household to ride on; and the bread and summer fruit for the young men to eat; and the wine, that such as be faint in the wilderness may drink.

3 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם--כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי

And the king said, And where is thy master’s son? And Ziba said unto the king, Behold, he abideth at Jerusalem: for he said, Today shall the house of Israel restore me the kingdom of my father.

4 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפיבשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך

Then said the king to Ziba, Behold, thine is all that pertaineth unto Mephibosheth. And Ziba said, I do obeisance; let me find favour in thy sight, my lord, O king.

5 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל

And when king David came to Bahurim, behold, there came out thence a man of the family of the house of Saul, whose name was Shimei, the son of Gera: he came out, and cursed still as he came.

6 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו

And he cast stones at David, and at all the servants of king David: and all the people and all the mighty men were on his right hand and on his left.

7 וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל

And thus said Shimei when he cursed, Begone, begone, thou man of blood, and man of Belial:

8 השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה

The LORD hath returned upon thee all the blood of the house of Saul, in whose stead thou hast reigned; and the LORD hath delivered the kingdom into the hand of Absalom thy son: and, behold, thou art [taken] in thine own mischief, because thou art a man of blood.

9 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו

Then said Abishai the son of Zeruiah unto the king, Why should this dead dog curse my lord the king? let me go over, I pray thee, and take off his head.

10 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי (כה) יקלל וכי (כי) יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן

And the king said, What have I to do with you, ye sons of Zeruiah? Because he curseth, and because the LORD hath said unto him, Curse David; who then shall say, Wherefore hast thou done so?

11 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל--כי אמר לו יהוה

And David said to Abishai, and to all his servants, Behold, my son, which came forth of my bowels, seeketh my life: how much more [may] this Benjamite now [do it]? let him alone, and let him curse; for the LORD hath bidden him.

12 אולי יראה יהוה בעוני (בעיני) והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה

It may be that the LORD will look on the wrong done unto me, and that the LORD will requite me good for [his] cursing of me this day.

13 וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר

So David and his men went by the way: and Shimei went along on the hill side over against him, and cursed as he went, and threw stones at him, and cast dust.

14 ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם

And the king, and all the people that were with him, came weary; and he refreshed himself there.

15 ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו

And Absalom, and all the people the men of Israel, came to Jerusalem, and Ahithophel with him.

16 ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד--אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלום יחי המלך יחי המלך

And it came to pass, when Hushai the Archite, David’s friend, was come unto Absalom, that Hushai said unto Absalom, God save the king, God save the king.

17 ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך

And Absalom said to Hushai, Is this thy kindness to thy friend? why wentest thou not with thy friend?

18 ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל--לא (לו) אהיה ואתו אשב

And Hushai said unto Absalom, Nay; but whom the LORD, and this people, and all the men of Israel have chosen, his will I be, and with him will I abide.

19 והשנית למי אני אעבד--הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך

And again, whom should I serve? [should I] not [serve] in the presence of his son? as I have served in thy father’s presence, so will I be in thy presence.

20 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה

Then said Absalom to Ahithophel, Give your counsel what we shall do.

21 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך

And Ahithophel said unto Absalom, Go in unto thy father’s concubines, which he hath left to keep the house; and all Israel shall hear that thou art abhorred of thy father: then shall the hands of all that are with thee be strong.

22 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל

So they spread Absalom a tent upon the top of the house; and Absalom went in unto his father’s concubines in the sight of all Israel.

23 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם

And the counsel of Ahithophel, which he counselled in those days, was as if a man inquired at the oracle of God: so was all the counsel of Ahithophel both with David and with Absalom.