שמואל ב 13

1 ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה--ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד

大衛的兒子押沙龍有一個美貌的妹子，名叫她瑪。大衛的兒子暗嫩愛她。

2 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו--כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה

暗嫩為他妹子她瑪憂急成病。她瑪還是處女，暗嫩以為難向她行事。

3 ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד

暗嫩有一個朋友，名叫約拿達，是大衛長兄示米亞的兒子。這約拿達為人極其狡猾；

4 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר--הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב

他問暗嫩說：「王的兒子啊，為何一天比一天瘦弱呢？請你告訴我。」暗嫩回答說：「我愛我兄弟押沙龍的妹子她瑪。」

5 ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה

約拿達說：「你不如躺在床上裝病；你父親來看你，就對他說：『求父叫我妹子她瑪來，在我眼前預備食物，遞給我吃，使我看見，好從她手裏接過來吃。』」

6 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראותו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה

於是暗嫩躺臥裝病。王來看他，他對王說：「求父叫我妹子她瑪來，在我眼前為我做兩個餅，我好從她手裏接過來吃。」

7 וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה

大衛就打發人到宮裏，對她瑪說：「你往你哥哥暗嫩的屋裏去，為他預備食物。」

8 ותלך תמר בית אמנון אחיה--והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש (ותלש) ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות

她瑪就到她哥哥暗嫩的屋裏；暗嫩正躺臥。她瑪摶麵，在他眼前做餅，且烤熟了，

9 ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו

在他面前將餅從鍋裏倒出來，他卻不肯吃，便說：「眾人離開我出去吧！」眾人就都離開他，出去了。

10 ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה

暗嫩對她瑪說：「你把食物拿進臥房，我好從你手裏接過來吃。」她瑪就把所做的餅拿進臥房，到她哥哥暗嫩那裏，

11 ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי

拿着餅上前給他吃，他便拉住她瑪，說：「我妹妹，你來與我同寢。」

12 ותאמר לו אל אחי אל תענני--כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת

她瑪說：「我哥哥，不要玷辱我。以色列人中不當這樣行，你不要做這醜事；

13 ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך

你玷辱了我，我何以掩蓋我的羞恥呢？你在以色列中也成了愚妄人。你可以求王，他必不禁止我歸你。」

14 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה

但暗嫩不肯聽她的話，因比她力大，就玷辱她，與她同寢。

15 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד--כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי

隨後，暗嫩極其恨她，那恨她的心比先前愛她的心更甚，對她說：「你起來，去吧！」

16 ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה

她瑪說：「不要這樣！你趕出我去的這罪比你才行的更重！」但暗嫩不肯聽她的話，

17 ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה

就叫伺候自己的僕人來，說：「將這個女子趕出去！她一出去，你就關門，上閂。」

18 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה

那時她瑪穿着彩衣，因為沒有出嫁的公主都是這樣穿。暗嫩的僕人就把她趕出去，關門上閂。

19 ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה

她瑪把灰塵撒在頭上，撕裂所穿的彩衣，以手抱頭，一面行走，一面哭喊。

20 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה

她胞兄押沙龍問她說：「莫非你哥哥暗嫩與你親近了嗎？我妹妹，暫且不要作聲，他是你的哥哥，不要將這事放在心上。」她瑪就孤孤單單地住在她胞兄押沙龍家裏。

21 והמלך דוד--שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד

大衛王聽見這事，就甚發怒。

22 ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו

押沙龍並不和他哥哥暗嫩說好說歹；因為暗嫩玷辱他妹妹她瑪，所以押沙龍恨惡他。

23 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך

過了二年，在靠近以法蓮的巴力‧夏瑣有人為押沙龍剪羊毛；押沙龍請王的眾子與他同去。

24 ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך

押沙龍來見王，說：「現在有人為僕人剪羊毛，請王和王的臣僕與僕人同去。」

25 ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו

王對押沙龍說：「我兒，我們不必都去，恐怕使你耗費太多。」押沙龍再三請王，王仍是不肯去，只為他祝福。

26 ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך

押沙龍說：「王若不去，求王許我哥哥暗嫩同去。」王說：「何必要他去呢？」

27 ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך

押沙龍再三求王，王就許暗嫩和王的眾子與他同去。

28 ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו--אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם--חזקו והיו לבני חיל

押沙龍吩咐僕人說：「你們注意，看暗嫩飲酒暢快的時候，我對你們說殺暗嫩，你們便殺他，不要懼怕。這不是我吩咐你們的嗎？你們只管壯膽奮勇！」

29 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו--וינסו

押沙龍的僕人就照押沙龍所吩咐的，向暗嫩行了。王的眾子都起來，各人騎上騾子，逃跑了。

30 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד

他們還在路上，有風聲傳到大衛那裏，說：「押沙龍將王的眾子都殺了，沒有留下一個。」

31 ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים

王就起來，撕裂衣服，躺在地上。王的臣僕也都撕裂衣服，站在旁邊。

32 ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו--כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו

大衛的長兄，示米亞的兒子約拿達說：「我主，不要以為王的眾子－少年人都殺了，只有暗嫩一個人死了。自從暗嫩玷辱押沙龍妹子她瑪的那日，押沙龍就定意殺暗嫩了。

33 ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת

現在，我主我王，不要把這事放在心上，以為王的眾子都死了，只有暗嫩一個人死了。」

34 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר

押沙龍逃跑了。 守望的少年人舉目觀看，見有許多人從山坡的路上來。

35 ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה

約拿達對王說：「看哪，王的眾子都來了，果然與你僕人所說的相合。」

36 ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד

話才說完，王的眾子都到了，放聲大哭；王和臣僕也都哭得甚慟。

37 ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור (עמיהוד) מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים

押沙龍逃到基述王亞米忽的兒子達買那裏去了。大衛天天為他兒子悲哀。

38 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים

押沙龍逃到基述，在那裏住了三年。

39 ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת

暗嫩死了以後，大衛王得了安慰，心裏切切想念押沙龍。