שמואל ב 1

1 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים

And it was after [the] death of Saul and David he returned from defeating Amalek and he remained David in Ziklag days two.

2 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו

And it was - on the day third and there! a man [was] coming from the camp from with Saul and garments his [were] torn and earth [was] on head his and it was when came he to David and he fell [the] ground towards and he bowed down.

3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי

And he said to him David where? from this are you coming and he said to him from [the] camp of Israel I have escaped.

4 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו

And he said to him David what? was it the word tell please to me and he said that it has fled the people from the battle and also [surely] a multitude has fallen of the people and they have died and also Saul and Jonathan son his they have died.

5 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו

And he said David to the young man who had told to him how? do you know that he has died Saul and Jonathan son his.

6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו

And he said the young man - who had told to him [surely] by chance I found myself on [the] mountain of Gilboa and there! Saul [was] leaning on spear his and there! the chariotry and [the] owners of the horses they overtook him.

7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני

And he turned behind him and he saw me and he called to me and I said here [am] I.

8 ויאמר לי מי אתה ויאמר (ואמר) אליו עמלקי אנכי

And he said to me who? [are] you (and I said *Q(K)*) to him [am] an Amalekite I.

9 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני--כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי

And he said to me stand please over me and kill me for it has seized me dizziness for all still life my [is] in me.

10 ואעמד עליו ואמתתהו--כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה

And I stood over him and I killed him for I knew that not he will live after had fallen he and I took the crown - which [was] on head his and an armlet which [was] on arm his and I brought them to lord my here.

11 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו

And he took hold David (on garments his *Q(K)*) and he tore them and also all the men who [were] with him.

12 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל--כי נפלו בחרב

And they mourned and they wept and they fasted until the evening on Saul and on Jonathan son his and on [the] people of Yahweh and on [the] house of Israel for they had fallen by the sword.

13 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי

And he said David to the young man who had told to him where? from this [are] you and he said [am the] son of a man a sojourner an Amalekite I.

14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה

And he said to him David how? not were you afraid to stretch out hand your to destroy [the] [one] anointed of Yahweh.

15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת

And he called David to one from the young men and he said draw near fall on him and he struck down him and he died.

16 ויאמר אליו דוד דמיך (דמך) על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה

And he said to him David (blood your *Q(K)*) [be] on head your for own mouth your it has testified against you saying I I killed [the] [one] anointed of Yahweh.

17 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו

And he lamented David the lamentation this on Saul and on Jonathan son his.

18 ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר

And he said to teach [the] descendants of Judah Bow here! [it is] written on [the] scroll of the Jashar.

19 הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים

The beauty O Israel on high places your [is] slain how! they have fallen [the] mighty [ones].

20 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים

May not you tell in Gath may not you bear news in [the] streets of Ashkelon lest they should rejoice [the] daughters of [the] Philistines lest they should exult [the] daughters of the uncircumcised.

21 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם--ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים--מגן שאול בלי משיח בשמן

O mountains in Gilboa may not dew and may not rain [be] on you and fields of contributions for there it was defiled [the] shield of [the] mighty [ones] [the] shield of Saul not [was] anointed with oil.

22 מדם חללים מחלב גבורים--קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם

From [the] blood of [those] slain from [the] fat of [the] mighty [ones] [the] bow of Jonathan not it turned back backwards and [the] sword of Saul not it returned empty.

23 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו

Saul and Jonathan lovable and pleasant in lives their and in death their not they were separated more than eagles they were swift more than lions they were strong.

24 בנות ישראל--אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן

O daughters of Israel because of Saul weep who clothed you scarlet with luxuries who brought up ornament[s] of gold on clothing your.

25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה--יהונתן על במותיך חלל

How! they have fallen [the] mighty [ones] in [the] middle of the battle Jonathan on high places your [is] slain.

26 צר לי עליך אחי יהונתן--נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים

It is distress to me on you O brother my Jonathan you were pleasant to me very it was wonderful love your to me more than [the] love of women.

27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה

How! they have fallen [the] mighty [ones] and they have perished [the] weapons of war.