< מלכים ב 25 >

ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב 1
Omiyo e odiechiengʼ mar apar mar dwe mar apar e higa mar ochiko mar loch Zedekia, Nebukadneza ruodh Babulon nodhi gi jolweny mage duto momonjo Jerusalem. Nolworo dala maduongʼno mi ogoyone agengʼa koni gi koni.
ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו 2
Dala maduongʼno ne ogone agengʼa nyaka higa mar apar gachiel mar ruoth Zedekia.
בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ 3
E odiechiengʼ mar ochiko e dwe mar angʼwen kech mane ni e dala maduongʼno nomedore makoro ne onge chiemo mane ji nyalo chamo.
ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילך דרך הערבה 4
Bangʼ mano ohinga mar dala maduongʼno nomuki kendo jolweny duto noringo ka tony gotieno ka gikalo e rangach man e kind ohinga ariyo man but puoth ruoth, kata obedo ni jo-Babulon nolworo dala maduongʼno kamano. Negiringo ka gichomo Araba,
וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו--נפצו מעליו 5
to jolwenj Babulon nolawo ruoth mojuke e pewe Jeriko. Jolwenje duto noringo oweye moke,
ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט 6
kendo gimako ruoth. Ne gitere Ribla ir ruodh Babulon, kendo kanyo ema nongʼadne buch twech.
ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו בבל 7
Neginego yawuot Zedekia e wangʼe koneno. Bangʼe negigolo wengene oko magitweye gi nyoroche mag nyinyo mi gitere Babulon.
ובחדש החמישי בשבעה לחדש--היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל--ירושלם 8
E odiechiengʼ mar abiriyo mar dwe mar abich e higa mar apar gochiko mar loch Nebukadneza ruodh Babulon, Nebuzaradan jatend jolweny marito ruoth, ma en achiel kuom jodong ruodh Babulon nobiro Jerusalem.
וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש 9
Nowangʼo hekalu mar Jehova Nyasaye, kar dak ruoth kod udi duto man Jerusalem. Bende nowangʼo udi duto moger mabeyo.
ואת חומת ירושלם סביב--נתצו כל חיל כשדים אשר רב טבחים 10
Jolweny duto mag Babulon mane ichiko gi jatend jolweny marito ruoth ne omuko ohinga moluoro Jerusalem.
ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל ואת יתר ההמון--הגלה נבוזראדן רב טבחים 11
Nebuzaradan jatend jolweny notero e twech joma nodongʼ e dala maduongʼno, kaachiel gi oganda mamoko kod joma noringo modhi ir ruodh Babulon mondo otony.
ומדלת הארץ השאיר רב טבחים לכרמים וליגבים 12
To jatend lweny noweyo jopinyno moko mane odhier ahinya mondo oti e puothe mag mzabibu kod puothe mamoko.
ואת עמודי הנחשת אשר בית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה--שברו כשדים וישאו את נחשתם בבלה 13
Jo-Babulon nomuko sirni mag mula, rachungi mag taya kod Karaya Maduongʼ mar mula mane ni e hekalu mar Jehova Nyasaye kendo ne gitero mulago nyaka Babulon.
ואת הסירת ואת היעים ואת המזמרות ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בם--לקחו 14
Bende negikawo agulni, opawo, gir ngʼado otambi mar taya, bakunde kod gik moko duto molos gi mula mane itiyogo e hekalu.
ואת המחתות ואת המזרקות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף--לקח רב טבחים 15
Jatend jolweny marito ruoth nokawo gik moko duto molos gi dhahabu kata fedha ma gin gima iwangʼoe ubani kod bakunde mitimogo misengini.
העמודים שנים הים האחד והמכנות אשר עשה שלמה לבית יהוה--לא היה משקל לנחשת כל הכלים האלה 16
Mula mane ogolo e sirni ariyo, gi Karaya Maduongʼ kod rachungi mag taya, mane Solomon olosone hekalu mar Jehova Nyasaye, ne pek ma ok nyal pim.
שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת שלש אמה (אמות) ושבכה ורמנים על הכתרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני על השבכה 17
Siro ka siro borne ne romo fut piero ariyo gabiriyo. Mula mane ni e ewi siro ka siro ne romo fut angʼwen gi nus, kendo nokede gi gik mongʼinore ongʼinore molwore koni gi koni. Siro machielo man-gi gik mongʼinore ongʼinore, ne chal kod mokwongo.
ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שמרי הסף 18
Jatend jolweny marito ruoth nomako Seraya jadolo maduongʼ, gi Zefania jadolo maluwe kod ji adek ma jorit dhoot hekalu moterogi e twech.
ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה וחמשה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת הספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר 19
To kuom joma ne odongʼ e dala maduongʼno, nomako jatelo mane ochungʼ ne jolweny kod ji abich ma jongʼad rieko ne ruoth. Bende nomako jagoro mane tichne en ndiko nying joma onego bed jolweny kod jodonge piero auchiel mane oyudi e dala maduongʼno.
ויקח אתם נבוזראדן רב טבחים וילך אתם על מלך בבל רבלתה 20
Nebuzaradan jatend lweny nomakogi duto mokelogi Ribla ir ruodh Babulon.
ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו 21
Ruoth nogolo chik mondo neg-gi Ribla kanyo, e piny jo-Hamath. Omiyo Juda noter e twech mabor gi pinye owuon.
והעם הנשאר בארץ יהודה אשר השאיר נבוכדנאצר מלך בבל--ויפקד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן 22
Nebukadneza ruodh Babulon noyiero Gedalia wuod Ahikam, ma wuod Shafan mondo otel ne ji mane odongʼ Juda.
וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים כי הפקיד מלך בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו המצפה וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי ויאזניהו בן המעכתי--המה ואנשיהם 23
Kane jatend jolweny duto kod jogi nowinjo ni ruodh Babulon oseyiero Gedalia kaka jatelo maduongʼ, negibiro ir Gedalia e dala miluongo ni Mizpa. Jogo ne gin Ishmael wuod Nethania, Johanan wuod Karea, Seraya wuod Tanhumeth ja-Netofath, Jazania ja-Maakath kod jogegi.
וישבע להם גדליהו ולאנשיהם ויאמר להם אל תיראו מעבדי הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל--ויטב לכם 24
Gedalia nokwongʼore kosingorenegi niya, “Kik uluor jotend Babulon, to daguru e pinyni kendo mondo uti ne ruodh Babulon eka unudhi maber.”
ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו ויכו את גדליהו וימת ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו אתו במצפה 25
Kata kamano, e dwe mar abiriyo Ishmael wuod Nethania, ma wuod Elishama mane koth joka ruoth, nobiro gi ji apar ma ginego Gedalia kod jo-Juda gi jo-Babulon mane ni kode Mizpa.
ויקמו כל העם מקטן ועד גדול ושרי החילים ויבאו מצרים כי יראו מפני כשדים 26
Nikech gima notimoreni, ji duto chakre jochan nyaka joma omewo, to gi jotend jolweny duto, noringo modhi Misri nikech negiluoro jo-Babulon.
ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים ושבעה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את ראש יהויכין מלך יהודה--מבית כלא 27
E higa mar piero adek gabiriyo mar twech Jehoyakin ruodh Juda, e higa mane Evil-Merodak obedo ruodh Babulon, nogonyo Jehoyakin e twech e odiechiengʼ mar piero ariyo gabiriyo, e dwe mar apar gariyo.
וידבר אתו טבות ויתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל 28
Nowuoyo kode modembore kendo nomiye kom duongʼ moloyo ruodhi mamoko mane ni kode e twech Babulon.
ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו 29
Omiyo Jehoyakin nolonyo lepe mag twech kendo e ndalo ngimane duto ne ochiemo pile pile e mesa ruoth.
וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך--דבר יום ביומו כל ימי חיו 30
Odiechiengʼ ka odiechiengʼ, ruoth ne miyo Jehoyakin pok mowinjore kode ndalo duto mag ngimane.

< מלכים ב 25 >