מלכים ב 23

1 וישלח המלך ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלם

Eka ruoth noluongo jodongo duto mag Juda kod Jerusalem.

2 ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וכל ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית יהוה

Nodhi nyaka e hekalu mar Jehova Nyasaye ka en gi jo-Juda, jo-Jerusalem, jodolo, jonabi kaachiel gi ji duto momewo kod ma jochan. Nosomonegi weche duto mane ondiki e Kitabu mar Singruok, mane osenwangʼ e hekalu mar Jehova Nyasaye ka giwinjo.

3 ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית

Ruoth nochungʼ e bath siro kendo noketo winjruok mane oselal obedo kare e nyim Jehova Nyasaye kosingore ni enoluw Jehova Nyasaye kendo norit chikene gi wechene kod buchene gi chunye duto, mondo omi oritgo weche mag singruok mondiki e kitabuni. Omiyo ji duto noyie gi singruogno.

4 ויצו המלך את חלקיהו הכהן הגדול ואת כהני המשנה ואת שמרי הסף להוציא מהיכל יהוה את כל הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את עפרם בית אל

Ruoth nogolo chik ne Hilkia jadolo maduongʼ, gi jodolo maluwe kod jorit dhoot mondo ogol oko gik moko duto mopa milamogo Baal gi siro mar Ashera kod kit gik moko manie kor polo e hekalu mar Jehova Nyasaye. Ne owangʼogi e bath Jerusalem e paw aora Kidron mi otero buchgi Bethel.

5 והשבית את הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסבי ירושלם ואת המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים

Ne oriembo jodolo mag nyiseche manono mane ruodhi mag Juda oketo mondo owangʼ ubani kuonde motingʼore gi malo mag miech Juda kod mago molworo Jerusalem kendo noriemb joma ne wangʼo ubani ne Baal, gi chiengʼ, dwe kod sulwe.

6 ויצא את האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם אל נחל קדרון וישרף אתה בנחל קדרון וידק לעפר וישלך את עפרה על קבר בני העם

Ne ogolo siro mar Ashera e hekalu mar Jehova Nyasaye mi otere e bath Jerusalem e holo mar aora Kidron kendo nowangʼe kanyo. Norege molokore buru mi okiro burugo ewi liete joma odhier.

7 ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר הנשים ארגות שם בתים--לאשרה

Bende nomuko ut jochode machwo mane ni e hekalu mar Jehova Nyasaye kendo ma en kama mon ne chweyoe pasia mag Ashera.

8 ויבא את כל הכהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קטרו שמה הכהנים מגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר

Josia nokelo jodolo duto moa e miech Juda kendo noketho kuonde motingʼore gi malo mane jodologo wangʼoe ubani chakre Geba nyaka Bersheba. Ne omuko gik mochwe mag lemo e dhorangeye kaachiel gi mago mane ni e dhoranga Joshua, jatend dala maduongʼ, mane nitie e bat koracham kidonjo e dala.

9 אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יהוה בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם

Kata obedo ni jodolo mag kuonde lemo motingʼore gi malo ne ok ti e kendo mar misango mar Jehova Nyasaye man Jerusalem, to ne oyienegi mana chamo makati ma ok oketie thowi gi jodolo wetegi mamoko.

10 וטמא את התפת אשר בגי בני (בן) הנם לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש--למלך

Ne oketho Tofeth mane ni e holo man Ben Hinom, mondo omi kik ngʼato ne ti kode kuom timo misango mar wuode kata nyare e mach ne Molek.

11 וישבת את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית יהוה אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים ואת מרכבות השמש שרף באש

Nogolo kido mar farese mane ruodhi mag Juda oseketone wangʼ chiengʼ e dhoranga hekalu mar Jehova Nyasaye. Ne gin e laru mantie machiegni gi od jatelo ma nyinge Nathan-Melek. Bangʼ mano Josia nowangʼo geche mane itiyogo kuom lamo wangʼ chiengʼ.

12 ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה ואת המזבחות אשר עשה מנשה בשתי חצרות בית יהוה--נתץ המלך וירץ משם והשליך את עפרם אל נחל קדרון

Nomuko kende mag misango mane ruodhi mag Juda ogero ewi tat od Ahaz, bende nomuko kende mag misango mane Manase ogero e laru ariyo mar hekalu mar Jehova Nyasaye. Nogologi kanyo, motoyogi matindo tindo kendo opuko ngʼinjogo e holo mar Kidron.

13 ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון--טמא המלך

Ruoth nomuko kuonde motingʼore gi malo mane ni yo wuok chiengʼ mar Jerusalem koma ochomo yo milambo mar Got Kethruok, mane Solomon ruodh Israel ogero ne Ashtoreth, nyasach makwero mar jo-Sidon, gi Kemosh nyasach jo-Moab kod Molek nyasaye manono mar jo-Amon.

14 ושבר את המצבות ויכרת את האשרים וימלא את מקומם עצמות אדם

Josia notoyo kite milamo kendo ongʼado siro mar Ashera mi oumo kuondego gi choke ji.

15 וגם את המזבח אשר בבית אל הבמה אשר עשה ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל--גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ וישרף את הבמה הדק לעפר ושרף אשרה

Kata mana kendo mar misango man Bethel, ma en kar lemo motingʼore gi malo mane olosgi Jeroboam wuod Nebat, mane omiyo Israel otimo richo bende nomuko. Ne owangʼo kama otingʼore gi malono mi olokore buru bende nowangʼo siro mar Ashera.

16 ויפן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם בהר וישלח ויקח את העצמות מן הקברים וישרף על המזבח ויטמאהו--כדבר יהוה אשר קרא איש האלהים אשר קרא את הדברים האלה

Bangʼ mano Josia nongʼiyo koni gi koni kendo kane oneno liete mane ni e kor godno, nogolo chik mondo ogol choke e lietego kendo owangʼ-gi e kendo mar misango kikethego kaluwore gi wach Jehova Nyasaye mane ngʼat Nyasaye okoro chon.

17 ויאמר--מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל

Ruoth nopenjo niya, “En kidi mane manie dho liel maneno cha?” Jo-dala maduongʼno nodwoke niya, “Onyiso kar liend ngʼat Nyasaye mane oa Juda mane okoro gik mane itimo e kendo mar misango man Bethel.”

18 ויאמר הניחו לו איש אל ינע עצמותיו וימלטו עצמותיו--את עצמות הנביא אשר בא משמרון

Ne owacho niya, “Weyeuru, kendo kik ngʼato mul chokene.” Eka ne giweyo chokene to gi mag janabi mane oa Samaria.

19 וגם את כל בתי הבמות אשר בערי שמרון אשר עשו מלכי ישראל להכעיס--הסיר יאשיהו ויעש להם--ככל המעשים אשר עשה בבית אל

Josia nomuko kendo oketho kuonde duto motingʼore gi malo mitimoe misengini mane ruodhi mag Israel ogero e miech Samaria mane omiyo Jehova Nyasaye mirima mana kaka notimo Bethel.

20 ויזבח את כל כהני הבמות אשר שם על המזבחות וישרף את עצמות אדם עליהם וישב ירושלם

Josia nonego jodolo duto mag nyiseche milamo kuonde motingʼore gi malo mowangʼogi e kende mag misengini. Bangʼ mano nodok Jerusalem.

21 ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח ליהוה אלהיכם--ככתוב על ספר הברית הזה

Ruoth nogolo chik ni ji duto kama: “Losuru chokruok mar Pasaka ne Jehova Nyasaye ma Nyasachu, mana kaka ondiki e Kitap Singruokni.”

22 כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל--ומלכי יהודה

Koa e ndalo mag jongʼad bura mane otelo ne Israel, kata e ndalo duto mag ruodhi mag Israel gi Juda, pok ne otim chokruok mar Pasaka ma kama.

23 כי אם בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה ליהוה--בירושלם

To e higa mar apar gaboro mar ruoth Josia, Pasaka machalo kama notimne Jehova Nyasaye e Jerusalem.

24 וגם את האבות ואת הידענים ואת התרפים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם--בער יאשיהו למען הקים את דברי התורה הכתבים על הספר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה

Bende Josia notieko jomeny, jo-nyakalondo, nyiseche manono mag udi gi kido milamo kaachiel gi gik moko duto mamono mane oyud Juda kod Jerusalem. Ma ne otimo mondo ochop chik mondiki e kitabu mane Hilkia jadolo ofwenyo e hekalu mar Jehova Nyasaye.

25 וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו--ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו

Onge ruoth moro kata achiel mane odwogo ir Jehova Nyasaye kaluwore gi chike duto mag Musa gi chunye duto gi ngimane duto kod tekone duto machalo gi Josia.

26 אך לא שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה--על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה

Kata Kamano, Jehova Nyasaye ne ok oweyo mirimbe mager, mane liel kochomo Juda nikech mago duto mane Manase otimo komiyo mirimbe jimbore.

27 ויאמר יהוה גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם

Eka Jehova Nyasaye nowacho niya, “Abiro riembo jo-Juda e nyima mana kaka ne ariembo jo-Israel kendo abiro kwedo Jerusalem dala maduongʼ mane ayiero kaachiel gi hekaluni, mane awuoyoe ni, ‘Kanyo ema Nyinga nobedie.’”

28 ויתר דברי יאשיהו וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים--למלכי יהודה

To kuom gik mamoko duto mag loch Josia kod mago duto mane otimo, donge ondikgi e kitabu mag weche mag ruodhi Juda?

29 בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור--על נהר פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגדו כראתו אתו

E ndalo loch Josia, Farao Neko ruodh Misri nodhi nyaka Aora Yufrate mondo okony ruodh Asuria kedo. Ruoth Josia nowuok mondo oked kode e paw lweny, to ruoth Neko norado kode monege e paw Megido.

30 וירכבהו עבדיו מת ממגדו ויבאהו ירושלם ויקברהו בקברתו ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אתו וימליכו אתו תחת אביו

Jotije Josia nokelo ringre gi geche lweny koa Megido nyaka Jerusalem mine giike e liende owuon kendo jopinyno nokawo Jehoahaz wuod Josia mi giwire kendo mokete obedo ruoth kar wuon mare.

31 בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה

Jehoahaz ne ja-higni piero ariyo gadek kane odoko ruoth kendo nobedo e loch kuom dweche adek kodak Jerusalem. Min mare nyinge ne Hamutal nyar Jeremia; mane aa Libna.

32 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו

Ne otimo richo e wangʼ Jehova Nyasaye mana kaka kwerene notimo.

33 ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך (ממלך) בירושלם ויתן ענש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב

Farao Neko noterogi e twech Ribla e piny Hamath mondo kik obed ruoth kodak Jerusalem kendo nochuno jo-Juda mondo ochiw osuru mar fedha ma pekne romo kilo alufu adek gi mia angʼwen kod dhahabu ma pekne romo kilo piero adek gangʼwen.

34 וימלך פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים ואת יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם

Farao Neko noketo Eliakim wuod Josia ruoth kar wuon mare Josia kendo noloko nying Eliakim ni Jehoyakim. To nokawo Jehoahaz mi otero e twech Misri kuma nothoe.

35 והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה--אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה

Jehoyakim nochulo Farao Neko fedha kod dhahabu mane odwaro. Notimo kamano kogolo osuru kuom jopinyno kuom fedha gi dhahabu kaluwore gi yuto mar ngʼato ka ngʼato.

36 בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו זבידה (זבודה) בת פדיה מן רומה

Jehoyakim ne ja-higni piero ariyo gabich kane odoko ruoth kendo nobedo e loch kodak Jerusalem kuom higni apar gachiel. Min mare ne nyinge Zebida nyar Pedaya; mane aa Ruma.

37 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו

Kendo notimo gik maricho e nyim wangʼ Jehova Nyasaye, mana kaka kwerene notimo.