דברי הימים ב 9
| ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל שלמה ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה | 1 |
Kane ruoth madhako mar Sheba owinjo humb Solomon, nobiro Jerusalem mondo ruoth oteme gi penj matek. Nobiro gi ji kod gik moko mangʼeny kaka ngamia motingʼo gik mangʼwe ngʼar, dhahabu mangʼeny, kaachiel gi kite ma nengogi tek. Nobiro ir Solomon ma owuoyo kode kuom gima noparo.
| ויגד לה שלמה את כל דבריה ולא נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה | 2 |
Solomon nodwoko penjoge duto maonge matek mane ok onyal dwoke.
| ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה--והבית אשר בנה | 3 |
Kane ruoth madhako mar Sheba oneno rieko Solomon kaachiel kod ode mar dak manosegero,
| ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה עוד בה רוח | 4 |
gi chiemo mane ni e mesane, gi bet mar jodonge, gi rwakruok mar jotije mapogo chiemo, gi rwakruok mar jotije machiwo divai kod misango miwangʼo pep mane otimo e hekalu Jehova Nyasaye, dhoge nomoko.
| ותאמר אל המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי--על דבריך ועל חכמתך | 5 |
Nowachone ruoth niya, “Kare humb timbeni kod riekoni mane awinjo e pinya awuon en adier!
| ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מרבית חכמתך יספת על השמועה אשר שמעתי | 6 |
To ne ok ayie gi weche mane giwacho nyaka nabiro maneno gi wangʼa awuon. Adier kata nus mar duongʼ riekoni ne ok onyisa; iriek moloyo humbi manyocha awinjo.
| אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה--העמדים לפניך תמיד ושמעים את חכמתך | 7 |
Mano kaka jogi mor manade! En mor manade ne jotendi mosiko kachungʼ e nyimi kendo winjo riekoni!
| יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה | 8 |
Pak odogne Jehova Nyasaye ma Nyasachi mosebedo mamor kodi moketi e kom lochne kaka ruoth mondo itine Jehova Nyasaye ma Nyasachi. Nikech hera ma Nyasachi oherogo Israel to gi dwarone mondo oritgi nyaka chiengʼ omiyo oseketi ruodhgi mondo ingʼad bura makare.”
| ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד--ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה | 9 |
Eka nomiyo ruoth dhahabu ma pekne romo kilo alufu angʼwen mia abich, gi gik mangʼeny mangʼwe ngʼar kaachiel gi kite ma nengogi tek. Ne pok obetie gik mangʼeny mangʼwe ngʼar marom gi mago mane Ruoth madhako mar Sheba omiyo Ruoth Solomon.
| וגם עבדי חירם (חורם) ועבדי שלמה אשר הביאו זהב מאופיר--הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה | 10 |
(Jo-Hiram kod jo-Solomon nokelo dhahabu moa Ofir bende negikelo yiend Algumo kod kite ma nengogi tek.
| ויעש המלך את עצי האלגומים מסלות לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא נראו כהם לפנים בארץ יהודה | 11 |
Ruoth notiyo gi yiend Algumo kuom loso raidhi mag hekalu mar Jehova Nyasaye kaachiel gi ode mar loch bende notiyo kodgi kuom loso nyatiti kod orutu ni jothum. Yien machalo kama ne pod ok one e piny Juda nyaka nene.)
| והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה | 12 |
Ruoth Solomon nomiyo ruoth madhako mar Sheba gik moko duto mane chunye dwaro kendo mane okwayo; kendo nomiye gik moko mangʼeny moloyo gik mane okelone. Eka nowuok mi odok e pinye kaachiel gi jotije.
| ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת--שש מאות וששים ושש ככרי זהב | 13 |
Pek dhahabu mane Solomon yudo higa ka higa ne nyalo romo kilo alufu piero ariyo gabich,
| לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה | 14 |
ka ok okwan mago mag osuch jo-ohala gi johono. To ruodhi mag piny Arabu kod jotend piny bende nokelone Solomon dhahabu kod fedha.
| ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת | 15 |
Ruoth Solomon nochwogo kuodi madongo mia ariyo mag dhahabu kendo kuot ka kuot nochwog gi dhahabu ma pekne romo kilo adek gi nus.
| ושלש מאות מגנים זהב שחוט--שלש מאות זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון | 16 |
Bende nochwogo okumbni matindo mia adek mobaw gi dhahabu, okumba ka okumba nobaw gi dhahabu ma pekne romo kilo adek gi nus. Magi duto ruoth noketo e ode manogero e Bungu mag Lebanon.
| ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור | 17 |
Eka ruoth noloso kom loch maduongʼ ma iye obaw gi lak liech kendo ngʼeye obaw gi dhahabu mopwodhi.
| ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות | 18 |
Kom duongʼno ne nigi raidhi mag kuonde minyono auchiel gi raten tielo mar dhahabu mane ochuog kuome. Bethene ariyo ne nigi bede miyienge bat, ka kido mar sibuor molosi ochungʼ e bath moro ka moro.
| ושנים עשר אריות עמדים שם על שש המעלות--מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכה | 19 |
Kido mar sibuoche apar gariyo nochungi e kuonde auchiel minyono kiidho kidhi e kom duongʼ ka moro ka moro ochungi e giko raidh auchiel koni gi koni. Onge pinyruoth moro amora manoseloso kom ruoth machalo kama.
| וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה--למאומה | 20 |
Kikombe duto mag Ruoth Solomon nolos gi dhahabu, kod gige ot duto mokonyorego e ode mane ni e Bungu mag Lebanon nolos gi dhahabu mopwodhi. Onge gima nolos gi fedha nikech fedha nokaw ni nengone yot e kinde Solomon.
| כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים | 21 |
Ruoth ne nigi yiedhi mangʼeny mag ohala mane jo-Hiram kwangʼ-go. Dichiel bangʼ higni adek ka higni adek negidwogo ka gitingʼo dhahabu gi fedha gi leke liech gi ongʼeche kod bimbe.
| ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ--לעשר וחכמה | 22 |
Ruoth Solomon ne nigi mwandu mangʼeny kod rieko moloyo ruodhi mamoko duto mag piny.
| וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה--לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו | 23 |
Ruodhi duto mag pinje ne biro ir Solomon mondo oyud rieko mane Nyasaye oketo e chunye.
| והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים--דבר שנה בשנה | 24 |
Higa ka higa, ngʼato ka ngʼato manobiro nokelo mich kaka gik molos gi fedha kod dhahabu, kandho, gige lweny, gik mangʼwe ngʼar, farese kod punde.
| ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם | 25 |
Solomon ne nigi udi alufu angʼwen mag farese kod geche lweny kaachiel gi farese alufu apar gariyo manokano e mier madongo mag geche lweny to moko bende ne en-go Jerusalem.
| ויהי מושל בכל המלכים--מן הנהר ועד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים | 26 |
Norito ruodhi manie bwo lochne chakre Aora Yufrate nyaka e piny jo-Filistia nyaka chop e giko tongʼ gi kod Misri.
| ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה--לרב | 27 |
Ruoth nomiyo fedha obedo manwangʼo yot ka kidi akida Jerusalem kendo yiend sida ne ngʼeny mana ka yiend ngʼowu ma otwi e got.
| ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות | 28 |
Solomon nokelo farese koa Misri kod pinje mamoko duto.
| ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים--הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי (יעדו) החזה על ירבעם בן נבט | 29 |
Weche moko duto mag loch Solomon, chakruokgi nyaka gikogi, donge ondikgi e kitabu mar Nathan janabi, e kitabu motingʼo weche Ahija ja-Shilo kod e kitap Ido janeno manofwenyorene kuom Jeroboam wuod Nebat?
| וימלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה | 30 |
Solomon nobedo ruodh jo-Israel duto ka en Jerusalem kuom higni piero angʼwen.
| וישכב שלמה עם אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו | 31 |
Eka notho moyweyo gi kwerene mi noyike e dala Daudi wuon-gi. Rehoboam wuode nobedo ruoth kare.
