דברי הימים ב 6
| אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל | 1 |
Alors Salomon dit: « Yahweh veut habiter dans l’obscurité!
| ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים | 2 |
Et moi j’ai bâti une maison qui sera votre demeure, et un lieu pour que vous y résidiez à jamais. »
| ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד | 3 |
Puis le roi tourna son visage et bénit toute l’assemblée d’Israël, et toute l’assemblée d’Israël était debout.
| ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר | 4 |
Et il dit: « Béni soit Yahweh, Dieu d’Israël, qui a parlé par sa bouche à David, mon père, et qui a accompli par ses mains ce qu’il avait déclaré, en disant:
| מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל | 5 |
Depuis le jour où j’ai fait sortir du pays d’Égypte mon peuple, je n’ai pas choisi de ville, parmi toutes les tribus d’Israël, pour qu’on y bâtisse une maison où réside mon nom, et je n’ai pas choisi d’homme pour qu’il fût chef de mon peuple d’Israël;
| ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל | 6 |
mais j’ai choisi Jérusalem pour que mon nom y réside, et j’ai choisi David pour qu’il règne sur mon peuple d’Israël.
| ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל | 7 |
David, mon père, avait l’intention de bâtir une maison au nom de Yahweh, Dieu d’Israël;
| ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי--הטיבות כי היה עם לבבך | 8 |
mais Yahweh dit à David, mon père: Puisque tu as l’intention de bâtir une maison à mon nom, tu as bien fait d’avoir eu cette intention.
| רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי | 9 |
Seulement ce ne sera pas toi qui bâtiras la maison; ce sera ton fils, sorti de tes entrailles, qui bâtira la maison à mon nom.
| ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל | 10 |
Yahweh a accompli la parole qu’il avait prononcée: je me suis élevé à la place de David, mon père, et je me suis assis sur le trône d’Israël, comme Yahweh l’avait dit, et j’ai bâti la maison de Yahweh, Dieu d’Israël.
| ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל | 11 |
Et j’y ai placé l’arche où se trouve l’alliance de Yahweh, alliance qu’il a faite avec les enfants d’Israël. »
| ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו | 12 |
Salomon se plaça devant l’autel de Yahweh, en face de toute l’assemblée d’Israël, et il étendit ses mains.
| כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה--חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה | 13 |
Car Salomon avait fait une tribune d’airain et l’avait dressée au milieu du parvis; sa longueur était de cinq coudées, sa largeur de cinq coudées, et sa hauteur de trois coudées. Il y monta et, s’étant mis à genoux en face de toute l’assemblée d’Israël, il étendit ses mains vers le ciel,
| ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים--בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם | 14 |
et dit: « Yahweh, Dieu d’Israël, il n’y a pas de Dieu semblable à vous dans les cieux et sur la terre; à vous, qui gardez l’alliance et la miséricorde envers vos serviteurs qui marchent de tout leur cœur en votre présence;
| אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה | 15 |
comme vous avez gardé à votre serviteur David, mon père, ce que vous lui avez dit; ce que vous avez déclaré de votre bouche, vous l’avez accompli par votre main, comme on le voit en ce jour.
| ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני | 16 |
Maintenant, Yahweh, Dieu d’Israël, observez, en faveur de votre serviteur David, mon père, ce que vous lui avez dit, en ces termes: « Il ne te manquera jamais devant moi un descendant qui siège sur le trône d’Israël, pourvu que tes fils prennent garde à leur voie, en marchant dans ma loi comme tu as marché devant moi.
| ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד | 17 |
Et maintenant, Yahweh, Dieu d’Israël, qu’elle s’accomplisse la parole que vous avez dite à votre serviteur David!
| כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך--אף כי הבית הזה אשר בניתי | 18 |
Mais est-il donc vrai que Dieu habite avec l’homme sur la terre? Voici que le ciel et le ciel des cieux ne peuvent vous contenir: combien moins cette maison que j’ai bâtie?
| ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו--יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך | 19 |
Cependant, Yahweh, mon Dieu, soyez attentif à la prière de votre serviteur et à sa supplication, en écoutant le cri joyeux et la prière que votre serviteur prononce devant vous,
| להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה--אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה | 20 |
en tenant vos yeux ouverts jour et nuit sur cette maison, sur le lieu dont vous avec dit que vous mettriez là votre nom, en écoutant la prière que votre serviteur fait en ce lieu.
| ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים--ושמעת וסלחת | 21 |
Ecoutez les supplications de votre serviteur et de votre peuple d’Israël, lorsqu’ils prieront en ce lieu. Ecoutez du lieu de votre demeure, du ciel, écoutez et pardonnez.
| אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך--בבית הזה | 22 |
Si quelqu’un pèche contre son prochain, et qu’on lui fasse prêter un serment, s’il vient jurer devant votre autel, dans cette maison,
| ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו | 23 |
écoutez-le du ciel, agissez, et jugez vos serviteurs, condamnant le coupable et faisant retomber sa conduite sur sa tête, déclarant juste l’innocent, et lui rendant selon son innocence.
| ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב--כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה | 24 |
Quand votre peuple d’Israël sera battu devant l’ennemi, parce qu’il aura péché contre vous, s’ils reviennent et rendent gloire à votre nom, s’ils vous adressent des prières et des supplications dans cette maison,
| ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם | 25 |
écoutez-les du ciel, pardonnez le péché de votre peuple d’Israël, et ramenez-les dans le pays que vous leur avez donné, à eux et à leurs pères.
| בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך--מחטאתם ישובון כי תענם | 26 |
Quand le ciel sera fermé et qu’il n’y aura pas de pluie, parce qu’ils auront péché contre vous, s’ils prient dans ce lieu et rendent gloire à votre nom, et s’ils se détournent de leurs péchés, parce que vous les aurez affligés,
| ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל--כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה | 27 |
écoutez-les du ciel, pardonnez les péchés de vos serviteurs et de votre peuple d’Israël, en leur enseignant la bonne voie dans laquelle ils doivent marcher, et faites tomber la pluie sur la terre que vous avez donnée pour héritage à votre peuple.
| רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו איביו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה | 28 |
Quand la famine sera dans le pays, quand il y aura la peste, quand il y aura la rouille, la nielle, la sauterelle, le hasil; quand l’ennemi assiégera votre peuple dans le pays, dans ses portes, quand il y aura fléau et maladie quelconques,
| כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל--אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה | 29 |
si un homme, si tout votre peuple d’Israël fait entendre des prières et des supplications, et que chacun, reconnaissant sa plaie et sa douleur, étende ses mains vers cette maison,
| ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם | 30 |
écoutez-le du ciel, du lieu de votre demeure, et pardonnez; rendez à chacun selon toutes ses voies, vous qui connaissez son cœur, — car seul vous connaissez les cœurs des enfants des hommes, —
| למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה--אשר נתתה לאבתינו | 31 |
afin qu’ils vous craignent en marchant dans vos voies, tous les jours qu’ils vivront sur la face du pays que vous avez donné à leurs pères.
| וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה | 32 |
Quant à l’étranger, qui n’est pas de votre peuple d’Israël, mais qui viendra d’un pays lointain à cause de votre grand nom, de votre main forte et de votre bras étendu, quand il viendra prier dans cette maison,
| ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי | 33 |
écoutez-le du ciel, du lieu de votre demeure, et agissez selon tout ce que vous demandera l’étranger, afin que tous les peuples de la terre connaissent votre nom, pour vous craindre, comme votre peuple d’Israël, et qu’ils sachent que votre nom est appelé sur cette maison que j’ai bâtie.
| כי יצא עמך למלחמה על איביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך | 34 |
Quand votre peuple sortira pour combattre son ennemi, en suivant la voie dans laquelle vous les aurez envoyés, s’ils vous adressent des prières, le visage tourné vers cette ville que vous avez choisie et vers la maison que j’ai bâtie à votre nom,
| ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם | 35 |
écoutez du ciel leur prière et leur supplication, et rendez-leur justice.
| כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה | 36 |
Quand ils pécheront contre vous — car il n’y a pas d’homme qui ne pèche, — et quand, irrité contre eux, vous les livrerez à l’ennemi, et que leur vainqueur les emmènera captifs dans un pays lointain ou rapproché,
| והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו | 37 |
s’ils rentrent en eux-mêmes dans le pays où ils seront captifs, s’ils reviennent à vous et vous adressent des supplications dans le pays de leur captivité, en disant: Nous avons péché, nous avons fait l’iniquité, nous avons commis le crime;
| ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך | 38 |
s’ils reviennent à vous de tout leur cœur et de toute leur âme, dans le pays de leur captivité où on les aura emmenés captifs, s’ils vous adressent des prières le visage tourné vers le pays que vous avez donné à leurs pères, vers la ville que vous avez choisie et vers la maison que j’ai bâtie à votre nom,
| ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך | 39 |
écoutez du ciel, du lieu de votre demeure, leur prière et leur supplication, et faites-leur droit, et pardonnez à votre peuple ses transgressions contre vous.
| עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות--לתפלת המקום הזה | 40 |
Maintenant, ô mon Dieu, que vos yeux soient ouverts et vos oreilles attentives à la prière faite en ce lieu!
| ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך--אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב | 41 |
Maintenant, Yahweh Dieu, levez-vous, venez à votre lieu de repos, vous et l’arche de votre force! Que vos prêtres, Yahweh Dieu, soient revêtus de salut, et que vos saints jouissent du bonheur!
| יהוה אלהים אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך | 42 |
Yahweh Dieu, ne repoussez pas la face de votre oint; souvenez-vous des grâces accordées à David, votre serviteur. »
