< דברי הימים ב 33 >

בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם 1
Manassé avait douze ans lorsqu’il devint roi, et il régna cinquante-cinq ans à Jérusalem.
ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל 2
Il fit ce qui est mal aux yeux de Yahweh, imitant les abominations des nations que Yahweh avait chassées devant les enfants d’Israël.
וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם 3
Il rebâtit les hauts lieux qu’Ezéchias, son père, avait renversés; il éleva des autels aux Baals, il fit des aschérahs, et il se prosterna devant toute l’armée du ciel et la servit.
ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם 4
Il bâtit des autels dans la maison de Yahweh, de laquelle Yahweh avait dit: « C’est dans Jérusalem que sera mon nom à perpétuité. »
ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה 5
Il bâtit des autels à toute l’armée du ciel dans les deux parvis de la maison de Yahweh.
והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיסו 6
Il fit passer ses fils par le feu dans la vallée de Ben-Ennom; il pratiquait les augures, la divination et la magie; il institua des nécromanciens et des sorciers.
וישם את פסל הסמל אשר עשה--בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום 7
Il mit l’image de l’idole qu’il avait faite dans la maison de Dieu, dont Dieu avait dit à David et à Salomon, son fils: « C’est dans cette maison et c’est dans Jérusalem, que j’ai choisie parmi toutes les tribus d’Israël, que je veux placer mon nom à perpétuité.
ולא אסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבותיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה 8
Je ne ferai plus sortir le pied d’Israël de dessus la terre que j’ai destinée à vos pères, pourvu seulement qu’ils aient soin de mettre en pratique tout ce que je leur ai commandé, selon toute la loi, les préceptes et les ordonnances prescrites par l’organe de Moïse. »
ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע--מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל 9
Manassé égara Juda et les habitants de Jérusalem, au point qu’ils firent plus de mal que les nations que Yahweh avait détruites devant les enfants d’Israël.
וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו 10
Yahweh parla à Manassé et à son peuple, mais il n’y firent pas attention.
ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה 11
Alors Yahweh fit venir contre eux les chefs de l’armée du roi d’Assyrie; ils prirent Manassé avec des anneaux et, l’ayant lié d’une double chaîne d’airain, ils le menèrent à Babylone.
וכהצר לו--חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו 12
Lorsqu’il fut dans l’angoisse, il implora Yahweh, son Dieu, et il s’humilia profondément devant le Dieu de ses pères.
ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים 13
Il le pria, et Yahweh, se laissant fléchir, écouta sa supplication et le ramena à Jérusalem dans sa royauté. Et Manassé reconnut que Yahweh est Dieu.
ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה 14
Après cela, il bâtit un mur extérieur à la cité de David, à l’occident, vers Gihon dans la vallée, jusqu’à l’entrée de la porte des poissons, de manière à entourer Ophel, et il l’éleva à une grande hauteur. Il mit aussi des chefs militaires dans toutes les villes fortes, en Juda.
ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר 15
Il fit disparaître de la maison de Yahweh les dieux étrangers et l’idole, ainsi que tous les autels qu’il avait bâtis sur la montagne de la maison de Yahweh et à Jérusalem, et il les jeta hors de la ville.
ויכן (ויבן) את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל 16
Il rebâtit l’autel de Yahweh et y offrit des sacrifices de paix et d’actions de grâces, et il dit à Juda de servir Yahweh, le Dieu d’Israël.
אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם 17
Le peuple sacrifiait bien encore sur les hauts lieux, mais seulement à Yahweh, son Dieu.
ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל--הנם על דברי מלכי ישראל 18
Le reste des actes de Manassé, sa prière à son Dieu, et les paroles des voyants qui lui parlèrent au nom de Yahweh, le Dieu d’Israël, voici que cela se trouve dans les actes des rois d’Israël.
ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו--הנם כתובים על דברי חוזי 19
Sa prière et la manière dont il fut exaucé, ses péchés et ses infidélités; les places où il bâtit les hauts lieux et dressa des aschérahs et des images avant de s’être humilié, voici que cela est écrit dans les Paroles de Hozaï.
וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו 20
Manassé se coucha avec ses pères, et on l’enterra dans sa maison. Amon, son fils, régna à sa place.
בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם 21
Amon avait vingt-deux ans lorsqu’il devint roi, et il régna deux ans à Jérusalem.
ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו--זבח אמון ויעבדם 22
Il fit ce qui est mal aux yeux de Yahweh, comme avait fait Manassé, son père; Amon sacrifia à toutes les images qu’avait faites Manassé, son père, et il les servit;
ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה 23
et il ne s’humilia pas devant Yahweh, comme s’était humilié Manassé, son père; car lui, Amon, multiplia le péché.
ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו 24
Ses serviteurs conspirèrent contre lui et le mirent à mort dans sa maison.
ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו 25
Mais le peuple du pays frappa tous ceux qui avaient conspiré contre le roi Amon, et le peuple du pays établit roi à sa place Josias, son fils.

< דברי הימים ב 33 >