דברי הימים ב 30

1 וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם--לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל

Puis Ezéchias envoya vers tout Israël et tout Juda, et il écrivit même des Lettres à Ephraïm et à Manassé, afin qu'ils vinssent en la maison de l'Eternel à Jérusalem, pour célébrer la Pâque à l'Eternel le Dieu d'Israël.

2 ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני

Car le Roi et ses principaux [officiers] avec toute l'assemblée avaient tenu conseil à Jérusalem, de célébrer la Pâque au second mois;

3 כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם

A cause qu'ils ne l'avaient pas pu célébrer au temps ordinaire, parce qu'il n'y avait pas assez de Sacrificateurs sanctifiés, et que le peuple n'avait pas été assemblé à Jérusalem.

4 ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל

Et la chose plut tellement au Roi et à toute l'assemblée,

5 ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן--לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב

Qu'ils déterminèrent de publier par tout Israël depuis Béersébah jusqu'à Dan, qu'on vînt célébrer la Pâque à l'Eternel le Dieu d'Israël à Jérusalem; car ils ne l'avaient point célébrée depuis longtemps de la manière que cela est prescrit.

6 וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור

Les courriers donc allèrent avec des Lettres de la part du Roi et de ses principaux [officiers], par tout Israël et Juda, et selon ce que le Roi avait commandé, en disant: Enfants d'Israël, retournez à l'Eternel le Dieu d'Abraham, d'Isaac, et d'Israël; et il se retournera vers le reste d'entre vous, qui est échappé des mains des Rois d'Assyrie.

7 ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים

Et ne soyez point comme vos pères, ni comme vos frères, qui ont péché contre l'Eternel le Dieu de leurs pères, c'est pourquoi il les a livrés pour être un sujet d'étonnement, comme vous voyez.

8 עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו

Maintenant ne roidissez point votre cou, comme ont fait vos pères; tendez les mains vers l'Eternel, et venez à son Sanctuaire, qu'il a sanctifié pour toujours, et servez l'Eternel votre Dieu; et l'ardeur de sa colère se détournera de vous.

9 כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו

Car si vous vous retournez à l'Eternel, vos frères et vos enfants trouveront grâce auprès de ceux qui les ont emmenés prisonniers, et ils retourneront en ce pays, parce que l'Eternel votre Dieu est pitoyable et miséricordieux; et il ne détournera point sa face de vous, si vous vous retournez à lui.

10 ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה--ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם

Ainsi les courriers passaient de ville en ville par le pays d'Ephraïm et de Manassé, et ils allèrent même jusqu'à Zabulon; mais on se moquait d'eux, et on s'en raillait.

11 אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון--נכנעו ויבאו לירושלם

Toutefois quelques-uns d'Aser, et de Manassé, et de Zabulon s'humilièrent, et vinrent à Jérusalem.

12 גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים--בדבר יהוה

La main de l'Eternel fut aussi sur Juda, pour leur donner un même cœur, afin qu'ils exécutassent le commandement du Roi et des principaux, selon la parole de l'Eternel.

13 ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני--קהל לרב מאד

C'est pourquoi il s'assembla un grand peuple à Jérusalem pour célébrer la fête solennelle des pains sans levain, au second mois, de sorte qu'il y eut une fort grande assemblée.

14 ויקמו--ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון

Et ils se levèrent, et ôtèrent les autels qui étaient à Jérusalem; ils ôtèrent aussi tous les tabernacles dans lesquels on faisait des encensements, et les jetèrent au torrent de Cédron.

15 וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה

Puis on égorgea la Pâque le quatorzième jour du second mois; car les Sacrificateurs et les Lévites avaient eu honte, et s'étaient sanctifiés, et ils avaient apporté des holocaustes dans la maison de l'Eternel.

16 ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים

C'est pourquoi ils se tinrent en leur place, selon leur charge, conformément à la Loi de Moïse, homme de Dieu; et les Sacrificateurs répandaient le sang, [le prenant] des mains des Lévites.

17 כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור--להקדיש ליהוה

Car il y en avait une grande partie dans cette assemblée, qui ne s'étaient point sanctifiés; c'est pourquoi les Lévites eurent la charge d'égorger les Pâques pour tous ceux qui n'étaient point nets, afin de les sanctifier à l'Eternel.

18 כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו--כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד

Car une grande partie du peuple, [savoir] la plupart de ceux d'Ephraïm, de Manassé, d'Issacar, et de Zabulon ne s'étaient point nettoyés, et ils mangèrent la Pâque autrement qu'il n'en est écrit; mais Ezéchias pria pour eux, en disant: L'Eternel, qui est bon, tienne la propitiation pour faite,

19 כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש

De quiconque a tourné tout son cœur pour rechercher Dieu, l'Eternel le Dieu de ses pères, bien qu'il ne se soit pas [nettoyé] selon la purification du Sanctuaire.

20 וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם

Et l'Eternel exauça Ezéchias, et guérit le peuple.

21 ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים--בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז--ליהוה

Les enfants d'Israël donc qui se trouvèrent à Jérusalem, célébrèrent la fête solennelle des pains sans levain pendant sept jours avec une grande joie; et les Lévites et les Sacrificateurs louaient l'Eternel chaque jour, avec des instruments qui résonnaient à [la louange] de l'Eternel.

22 וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים--המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם

Et Ezéchias parla à tous les Lévites qui étaient entendus dans tout ce qui [concerne le service de] l'Eternel, [il leur parla, dis-je], selon leur cœur; et ils mangèrent [des sacrifices] dans la fête solennelle pendant sept jours, offrant des sacrifices de prospérités, et louant l'Eternel le Dieu de leurs pères.

23 ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה

Et toute l'assemblée résolut de célébrer sept autres jours; et ainsi ils célébrèrent sept [autres] jours en joie.

24 כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב

Car Ezéchias Roi de Juda fit présent à l'assemblée de mille veaux et de sept mille moutons, les principaux aussi firent présent à l'assemblée de mille veaux, et de dix mille moutons; et beaucoup de Sacrificateurs se sanctifièrent.

25 וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה

Et toute l'assemblée de Juda se réjouit, avec les Sacrificateurs et les Lévites, et toute l'assemblée aussi qui était venue d'Israël, et les étrangers qui étaient venus du pays d'Israël, et qui habitaient en Juda.

26 ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם

Et il y eut une grande joie dans Jérusalem; car depuis le temps de Salomon fils de David Roi d'Israël il ne s'était point fait dans Jérusalem une telle chose.

27 ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים

Puis les Sacrificateurs Lévites se levèrent, et bénirent le peuple; et leur voix fut exaucée, car leur prière parvint jusqu'aux cieux, la sainte demeure de l'Eternel.